רע"ב 8575/22

תקציר

אסיר שנידון ל-14 שנות מאסר ביקש אישור להשתתף בחתונת בנו בקנדה באמצעות שיחת וידאו למשך כמה שעות. שירות בתי הסוהר סירב והציע במקום זאת שיחת וידאו בת שעה בשעות העבודה הרגילות. האסיר עתר לבית המשפט המחוזי מרכז לוד, שאישר את החלטת שב"ס, בנימוק של סבירות הסירוב והמשאבים הנדרשים למילוי בקשת האסיר. השופט ציין כי שב"ס כבר גילו הקלה בכך שהציעו שיחה בת שעה וכי בית המשפט לא התערב בדרך כלל בשיקול דעתם. לאחר מכן הגיש האסיר בקשה לחופשה כדי לערער על פסק דין זה, שנדחה על ידי בית המשפט, בהסתמך על תקדימים מבוססים לפיהם רשות ערעור על עתירת אסיר ניתנת רק לעתים רחוקות, אלא אם היא מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות או עניינים בעלי חשיבות ציבורית. השופטת הדגישה כי טענות האסיר היו אישיות וכי החלטת שב"ס הייתה מוצדקת בהתחשב בהפרשי השעות ובמגבלות המשאבים. לפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור, והחלטתו המקורית של שב"ס נותרה בעינה.