מ"ח 4342/91

תקציר

המבקש, שהורשע בתקיפת שוטר ובהפרת צו כדין, ביקש משפט חוזר על סמך ראיות חדשות שהראו לכאורה כי הבנייה במרכז התיק הושלמה בטרם הוצא צו הפסקת עבודה. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי ראיה זו הייתה יכולה להיות ידועה למבקשת בעת משפטה המקורי, ולפיכך אינה עומדת בדרישות למשפט חוזר לפי סעיפים 226, 273 ו-287 לחוק התכנון והבניה סעיף 307 וחוק בתי המשפט [נוסח משולב] סעיפים 198 ו-31. לגופו של עניין, קבעה השופטת כי המבקשת לא עמדה בדרישה כי הראיה החדשה לא הייתה יכולה להיות ברשותה או להיות ידועה לה, שכן ניתן היה לצפות באופן סביר שהתקבולים, תעודות הפיקוח, החוזה ותכניות הבנייה יהיו בידיעתה או ברשותה. יתר על כן, השופט מצא כי הראיות שהוצגו לא שינו באופן אמין את תוצאות המשפט, שכן הן לא שללו את האפשרות להמשיך בבנייה לאחר הוצאת צו הפסקת העבודה. עוד ציין השופט כי חלק מהראיות מתייחסות רק לאישום של הפרת הוראה כדין, וככאלה אין בהן כדי להשפיע על ההרשעה בתקיפת שוטר, מה שמייתר את הצורך במשפט חוזר. ככלל, בית המשפט קבע כי בקשתו של המבקש לא עמדה בדרישות החוק למשפט חוזר ולכן דחה את הבקשה.