ת"א 66083-06-22

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים ובחן את הראיות שהוגשו בתיק. המבקשת ביקשה להטיל עיקול על נכסי המשיבים להבטחת חובם. לאחר שבחן לגופו של עניין, החליט בית המשפט כי יש להיעתר לבקשת המבקש לעיקול אך לא למלוא הסכום הנתבע. ההחלטה מתבססת על מספר ממצאים מרכזיים. ראשית, בית המשפט נחה דעתו כי המבקש הציג עילת תביעה רצינית וראיות לכאורה לתמיכה בתביעתו. ניכר כי המשיבים כשלו במילוי התחייבויותיהם על פי ההסכמים, וכתוצאה מכך נפרעו סכומים ניכרים שלא שולמו. שנית, טענות המשיבים בדבר קיזוז שטחים חסרות שחר, שכן שטחים אלה לא הועברו בעת שהיו אמורים להיעביר. שלישית, קיימות ראיות לניסיונות הברחת נכסים ולמחיקת הערות אזהרה, דבר המצביע על סיכון פוטנציאלי ליכולתו של המבקש לגבות את חובו. בנוסף, יכולותיהם הפיננסיות של המשיבים והאפשרות למכור את הנכס תומכות אף הן בצורך בצו עיקול. עם זאת, בית המשפט שקל גם את גובה העיקול. הסכם הפשרה בין הצדדים קובע אמת מידה, ובית המשפט מוצא כי הסכום שהוסכם עליו צריך לשמש בסיס לעיקול. הדבר מוצדק בשל אי קיום ההסכם במועד על ידי המשיבים וקיומו של אינטרס ביטחוני, גם אם לא רשום, לטובת המבקש. זאת ועוד, מחיקת הערות האזהרה וכינוס הנכסים הקודם של המשיבים מחזקים את הטיעון לשמירה על סכום העיקול הנוכחי. הפחתת הסכום עלולה להוות סיכון ליכולתו של המבקש לגבות סכומים גבוהים יותר שניתן לפסוק בהליך העיקרי, במיוחד נוכח ההיסטוריה של המשיבים באי פירעון חובות. יתר על כן, המשיבים קיבלו דמי שכירות משמעותיים, התומכים עוד יותר בסכום העיקול הנוכחי. לאור שיקולים אלה, קבע בית המשפט כי צו העיקול הזמני במעמד צד אחד שהוצא בעבר על סך 3.7 מיליון שקל צריך להישאר על כנו. סכום זה מאוזן והוגן, תוך התחשבות בזכויות ובחובות של שני הצדדים. המשיבים נדרשים לשאת בהוצאותיו של המבקש, בסך 7,500 ₪. החלטה זו מועברת לצדדים על ידי הרשם, ופרטיה יימסרו עמם כמקובל. פסק הדין ייכנס לתוקף באופן מיידי, ויינתן בהיעדרם של הצדדים.