ע"א 45429-02-24

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של המערער, אשר טען כי המשיבים, עיריית פתח תקווה ונציגה מילגם שירותי עיר בע"מ, השמיצו אותו בכך ששלחו לו הודעות בולטות בדבר חובותיו הארנונה. בית המשפט קבע כי אין מקום לדחות את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, אשר תמכו בפסק הדין. בית משפט קמא מצא כי המערער לא הוכיח את הבסיס לפרסום, שכן לא הוכיח כי מי מלבדו נחשף להודעות. עוד נקבע כי תוכן ההודעות, גם אם גלוי לעיני אחרים, אינו מהווה לשון הרע במערער. יתר על כן, היא קיבלה את הגנת המשיבים תחת הוראות חסינות מוחלטת. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא והגיעה למסקנה כי יש לדחות את הערעור. היא הדגישה את היקף ההתערבות המצומצם בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הראשונה ואת כישלונו של המערער להוכיח את יסודותיה המהותיים של טענתו. בנוסף, התייחס בית המשפט בקצרה לטענות המערערת בעניין ההוצאות ואופן משלוח ההודעות, אך לא מצא עילה להתערב בהחלטות בית משפט קמא. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם לכל משיב 10,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.