ה"פ 114/00

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פרשנותה הראויה של תקנה 42א לתקנות התעופה, שעניינה הפעלת כלי טיס זרים בישראל. המבקשים, בעלי כלי טיס זר, טענו כי התקנה אינה חלה על טיסות בינלאומיות פרטיות לישראל, ממנה או מעליה. לטענתם, התקנה חלה רק על טיסות פרטיות בתוך ישראל וכי למינהל התעופה האזרחית אין סמכות למנוע טיסות בינלאומיות. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי התקנה נועדה לפקח באופן הדוק על כלי טיס זרים שאינם מופעלים בדרך כלל בישראל וכי קבלת פרשנות המבקשים תשלול את תכלית התקנה. בית המשפט, לאחר שבחן את נוסח התקנה, תכליתה וכוונת המחוקק, פסק לטובת המשיבים. נקבע כי תקנה 42א חלה על הפעלת כלי טיס זרים בישראל, לרבות טיסות בינלאומיות, וכי פרשנות המבקשים תיצור מצב בלתי סביר בו כלי טיס זרים יוכלו לפעול בישראל ללא הגבלת זמן ללא רישום או פיקוח כדין. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי החוק והתקנות חלים על כל כלי הטיס הפועלים בשטח ישראל, בין אם הם זרים ובין אם הם רשומים בארץ. משכך, נדחתה התביעה, והמבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.