ע"א 235/72

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בעניין ירושת עזבונו של יעקב לוין, שנהרג בתאונת דרכים, בין המשיב, בתו והמערערת, אישה עמה קיים יחסים. המערערת טענה כי עליה לקבל חלק בעיזבון, שכן היא והמנוח חיו חיי משפחה משותפים. עם זאת, בית המשפט המחוזי פסק לטובת הבת, והוביל את המערערת לערער על ההחלטה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, ואישר את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט קבע, כי מערכת היחסים בין המערערת לבין המנוחה, אף שהיא כרוכה ביחסי מין ובארוחות משותפות, אינה מהווה "חיי משפחה במשק בית משותף" כנדרש בסעיף 55 לחוק הירושה. מימון הבילויים, בישול הארוחות וניהול הוצאות הבית על ידי המנוח הצביעו על חוסר הדדיות ושיתוף. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי יחסי מין בלבד אינם מספיקים כדי להיחשב לחיי משפחה. הימנעותה של המערערת מלהעתיק את מקום מגוריה לצמיתות והיעדר נכסים משותפים או הסתבכות כלכלית העיבו אף הם על טענתה. בנוסף, נמצא כי היחסים התקררו טרם מותו של המנוח, תוך שהוא מנסה להרחיק עצמו מהמערערת. בית המשפט הגיע למסקנה כי מערכת היחסים אינה עומדת בקריטריונים לירושה לפי סעיף 55, וחזקת רצון הירושה מצד המנוח אינה חלה במקרה זה. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות המשיבים.