ת"א 77545-12-20

תקציר

בית המשפט מצא כי סימן המסחר של התובעת, המורכב מהמילה "משיח" הן בעברית והן באנגלית, אינו כשיר לרישום לפי סעיף 11(7) לפקודת סימני המסחר משום שהוא זהה לסמל דתי. לכן, יש למחוק את הסימן ממרשם סימני המסחר. החלטה זו משרתת את האינטרס הציבורי ומשאירה סמלים דתיים ברשות הרבים, למרות שהשימוש במילה "משיח" במוצריה של התובעת לא פגע ברגשותיו של ציבור דתי כלשהו. בהתייחסו לסוגיית ההפרה, מצא בית המשפט כי לו היה הסימן תקף, הנתבע היה מפר את הסימן של התובעת שכן קיים דמיון מטעה בין שני הסימנים. עם זאת, הנתבעת לא הצליחה להעלות הגנת תום לב שכן לא הצליחה להוכיח חוסר מודעות אובייקטיבית לרישום הסימן. בית המשפט דחה גם את טענת השיהוי, וקבע כי הנתבעת לא שינתה את מצבה לרעתה על סמך מצג כלשהו של התובעת כי זכותה בסימן. באשר לתביעת גניבת העין של התובע, מצא בית המשפט כי התובע לא הוכיח את היסוד המהותי של הטעיה. מראה המוצרים, כולל אריזתם וכיתוביהם, שונה באופן מובהק ולא יטעה את הציבור. בנוסף, התובע לא הוכיח קיומו של מוניטין, המהווה נדבך מהותי נוסף בגניבת עין. בית המשפט דחה גם את טענות התובעת בדבר עשיית עושר וגניבת מוניטין שלא כדין, שכן התובעת לא הביאה ראיות להתעשרות על חשבונה או להתנהלותה הבלתי חוקית של הנתבעת. משכך, דחה בית המשפט את טענות התובעת והורה על מחיקת סימן המסחר של התובעת מן המרשם. מאחר שהסימן אינו תקף, אין בסיס לפסיקת סעד של צו מניעה, פיצויים או פיצויים סטטוטוריים כלשהם לתובע. תחת זאת, חויב התובע לשלם לנתבע 40,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. סכום זה ישולם תוך 45 יום, אחרת יהיו כרוכים בהפרשי הצמדה וריבית.