רצ"פ 1273/09

תקציר

פסק הדין המדובר נסוב סביב נכס בבעלות מכחול בניה ופיתוח בע"מ (החייב), אשר נקלע להליכי הוצאה לפועל עקב משכנתא מדרגה ראשונה שיזם בנק הפועלים בע"מ (הזוכה) לגביית חוב של 10 מיליון ₪. הנכס, בכפוף לחכירה ל-999 שנים מעיריית חדרה, נמכר תמורת 2,910,000 ₪, אך כונסת הנכסים, עו"ד דורית לוי, ביקשה הבהרות בנוגע לתשלום חובות היטל השבחה בסך 1,551,785 ₪, שהתעוררו טרם הליכי כינוס הנכסים. רשם ההוצאה לפועל קבע בהחלטה מיום 24.2.2009 כי חוב היטל השבחה קדם לכינוס הנכסים ואין להטיל עליו את קרן הכינוס אלא על החייב או נושיו. על החלטה זו הוגש ערעור, כאשר המערערת טענה כי יש להקדים את החוב לנושה המובטח על פני חוב היטל השבחה. המערערת טענה כי היטל ההשבחה הוא הוצאה צפויה ויש לשאת בה על ידי כונס הנכסים, מה גם שהחייב לא נהנה במישרין מהשבחת הנכס. כמו כן, הם טענו כי הפסיקה בנושא אינה עקבית והחלטת הרשם שגויה. המשיב הסתמך לעומת זאת על הפסיקה הקיימת, ובפרט על פרשת קהילת ציון האמריקאית, שקבעה כי החובה לשלם היטל השבחה קמה ביום השבחת הנכס, ומכאן לפני כינוס הנכסים. לאחר ששקל את הטענות, אישר בית המשפט את החלטת הרשם, והגיע למסקנה כי חוב היטל השבחה אכן נצבר לפני הליכי כינוס הנכסים. בית המשפט, בהתאם לפסקי דין קודמים, הדגיש כי היטל השבחה הוא חוב שנוצר לפני תחילת הליך הפירוק ואין לתעדף אותו על פני נושים אחרים. תוך הכרה באי הנוחות המשפטית ובשיקולי הצדק במקרים מסוג זה, הדגיש בית המשפט כי שינוי סדר העדיפויות יחייב פעולה חקיקתית. לפיכך נדחה הערר, והחלטת רשם ההוצאה לפועל נותרה בעינה, לפיה כונס הנכסים אינו אחראי לחוב היטל השבחה קודם. כל צד היה אחראי להוצאות המשפטיות שלו.