סע"ש 55879-07-20

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בפרשנות הסכמים קיבוציים, השפעת צווי הרחבה וקביעת מעמד מעסיק ביחסי עבודה משולשים, כפי שמוצג בטקסט המצורף. **פרשנות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה** * **היקף ההסכמים הקיבוציים:** ליבת טענת התובעים להחלת ההסכמים הקיבוציים של אגד על העסקתם הייתה סיווגם כ"נהגים". ניתוח בית המשפט מתבסס על פרשנות תכליתית של ההסכמים הקיבוציים, בהתחשב באומד דעתם של הצדדים, בהקשר עסקיה של אגד כתחבורה ציבורית ובהוראות הספציפיות בהסכמים. * **העיקרון המשפטי:** פרשנות הסכמים קיבוציים מחייבת התייחסות ללשון ההוראות, למכלול הנסיבות, להקשר התעשייתי, להתנהלות הצדדים ולתכליתו האובייקטיבית של ההסכם. גישה זו נועדה לברר את הכוונות הסובייקטיביות המשותפות של הצדדים ואת המטרות שההסכם מבקש להשיג. ( סעיפים 44, 45 ) * **חידוש משפטי/יישום:** בית המשפט מצא כי הגדרת "נהג" בהסכמים הקיבוציים לא נועדה לכלול אנשים כמו התובעים שלא הסיעו נוסעים, שנהיגתם הוגבלה למרחקים קצרים בתוך חניונים, ואשר חסרו כישורים חיוניים כמו רישיון נהיגה בתוקף והכשרה ספציפית הנדרשת על ידי אגד. בית המשפט בחן סעיפים שונים (למשל, בנוגע לדוחות, ציוד, רישיונות נהיגה, ציות לחוקי התעבורה) שהיו ספציפיים לנהגי הסעת נוסעים, והגיע למסקנה שהם אינם חלים על חובות התובעים. ( סעיפים 46–62 ) * **סיכום בדבר הסכמים קיבוציים:** התובעים לא הצליחו להוכיח כי ההסכמים הקיבוציים החלים על נהגי אגד חלים עליהם. כתוצאה מכך, תביעות שהתבססו על הסכמים אלה נדחו. (פסקה 69) * **השפעת צווי ההרחבה:** התובעים טענו בחלופה כי זכויותיהם צריכות להיות מוסדרות על ידי צווי הרחבה בענף הניקיון והסכם ההתקשרות בין אגד לעמישב. * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי הנספח להסכם ההתקשרות מהווה חוזה לטובתם, המחייב את עמישב להעמיד לפחות את הזכויות המפורטות. (פסקה 73) * **חידוש משפטי/יישום:** למרות טענתו הראשונית של עמישב כי צו ההרחבה חל רק על עובדי ניקיון, בית המשפט מצא כי נספח הסכם ההתקשרות חל על כל עובדי עמישב המוצבים באגד, לרבות התובעים. בית המשפט נימק כי שירות "האוטובוס הנקי", שכלל העברת אוטובוסים, היה קשור וליווה את שירות הניקיון. פרשנות זו קשרה את תפקידי התובעים לשירות הרחב יותר של "אוטובוס נקי" שהיה כפוף להסכם ההתקשרות ולנספחיו. ( פסקאות 75–78 ) * **סיכום בדבר צווי הרחבה:** בית המשפט קבע כי התנאים בנספח להסכם ההתקשרות חלים על התובעים ממועד חתימתו (15.2.2015). לתקופה שקדמה לכך יחולו תנאי צו ההארכה משנת 1979 או הסכם ההתקשרות הקודם (לפי הנמוך מביניהם). (פסקה 79) **השני. קביעת מעמד מעסיק (יחסי עבודה משולשים)** * **מסגרת משפטית:** בית המשפט התווה את העקרונות לקביעת מעמד מעסיק ביחסים משולשים, והדגיש כי ההגדרה החוזית הפורמלית משנית לבחינה מהותית של אופי ההתקשרות, אותנטיות ולגיטימיות ההתקשרות. צוין המעבר מהנחה שהמשתמש הוא המעסיק, במיוחד עם קבלני כוח אדם או שירות מורשים. ( סעיפים 85, 90 ) * **העיקרון המשפטי:** הניתוח מחייב בחינת האותנטיות של ההתקשרות והלגיטימיות שלה. מבחני אותנטיות כוללים מי העסיק את העובד, קבע את תנאי ההעסקה, נשא בעלויות השכר והיה לו סמכות לפטר. לגיטימציה כרוכה בבחינה האם ההסדר פוגע בחוקי העבודה, בתקנת הציבור או בזכויות העובד. (פסקה 91) * **אותנטיות ההתקשרות:** בית המשפט בחן גורמים שונים כדי לקבוע אם עמישב היה המעסיק האותנטי. * **גיוס וגיוס:** בעוד שלחלק מהתובעים היו קשרים קודמים עם אגד, במיוחד באמצעות יגאל, בית המשפט מצא כי הליך הגיוס הפורמלי וההודעות שבאו בעקבותיו טופלו על ידי עמישב. טענות התובעים בדבר מעורבותו המשמעותית של יגאל בגיוס צוינו אך לא ביססו באופן סופי את אגד כמעסיקה. ( סעיפים 93–95 ) * **קביעת תנאי העסקה:** בית המשפט מצא כי תנאי ההעסקה נקבעו בעיקר על ידי ההסכמים בין התובעים לבין עמישב. בעוד שהשפעתו של יגאל על התאמות השכר הייתה מוכרת, המניע האולטימטיבי לשינויים בשכר היה העסקתו של עמישב. ( פסקאות 96–98 ) * **פיקוח וניהול:** בית המשפט הכיר בתפקיד הפיקוח של יגאל מטעם אגד, אך הגיע למסקנה כי עיסאם, עובד עמישב, היה המפקח בפועל. התייחסותם של התובעים ליגאל התפרשה כפועל יוצא מתפקידו כאיש קשר ותיק ומפקח על נותן השירות (עמישב), ולא כהעסקה ישירה של אגד. היעדר תקשורת ישירה עם יגאל באמצעות SMS/WhatsApp וההכרה בתפקידו המפקח של עיסאם תמכו בכך עוד יותר. ( סעיפים 100–115 ) * **תשלום שכר:** לא הייתה מחלוקת כי עמישב שילם את שכר התובעים. (פסקה 116) * **סיום העסקה:** מכתבי פיטורים ושימועים נערכו על ידי עמישב, וחיזקו את תפקידה כמעסיק הפורמלי. (פסקה 118) * **מעסיק נתפס:** בית המשפט מצא כי טענות התובעים כי אגד הייתה מעסיקתם מגמתיות והועלו רק לאחר סיום העסקתם, מה שמרמז על כך שהם לא תפסו את אגד כמעסיקם במהלך כהונתם. (פסקה 117) * **מסקנה בדבר אותנטיות:** בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעים לא הוכיחו כי העסקתם על ידי עמישב אינה אותנטית, למרות מספר אינדיקציות המצביעות על מעורבותה של אגד. (פסקה 120) * **הלגיטימיות של ההסדר:** בית המשפט מצא ששירות "האוטובוס הנקי", כולל תפקידי התובעים בהעברת אוטובוסים בתוך המתקן, הוא שירות לגיטימי במיקור חוץ. התובעים לא חלקו על הלגיטימיות של מיקור חוץ של השירות עצמו. ( סעיפים 127–128 ) * **מעמד מעסיק משותף:** בית המשפט דן בשאלה האם יש לראות באגד מעסיק משותף עם עמישב. * **העיקרון המשפטי:** ככלל, עם חקיקתם של חוקים ספציפיים המסדירים העסקה באמצעות קבלנים, יש פחות הצדקה להכריז על המשתמש (אגד) כמעסיק משותף. עם זאת, ניתן להתגבר על כך אם נמצא שההסדר פיקטיבי או נועד לפגוע בעובדים. * **בקשה:** בית המשפט ציין כי בעוד שקיימים מנגנונים פורמליים להעסקה באמצעות עמישב, הצהרה של נציג עמישב לפיה הנספח התעלם והיה רק פורמלי כדי לעקוף תביעות מצביעה על כוונה משותפת פוטנציאלית להתעלם מזכויות התובעים. זאת, בשילוב היעדר דוחות נוכחות ומעורבותו המשמעותית של יגאל, הובילו את בית המשפט למסקנה כי יש להכיר באגד כמעסיק משותף עם עמישב בכל הנוגע לזכויות המוסדרות בנספח. * **חידוש משפטי/ניואנסים:** החלטת בית המשפט לחייב את אגד כמעסיק משותף הייתה קשורה באופן ספציפי למרכיבי הזכויות המוסדרים בנספח, תוך הכרה ביחסי הגומלין המורכבים בין הסכמים פורמליים והתעלמות מעשית מזכויות העובדים. היא לא חלה על תביעות לפיצויי פיטורים או על פי חוק הגנת השכר, שכן לא הוכחה היעדר לגיטימציה ואותנטיות להיבטים אלה. (פסקה 132) **השלישי. פורמט עבודה וחישובים** * **היעדר רישומים:** בית המשפט הדגיש בעיות משמעותיות עם דוחות נוכחות חסרים וחוסר עקביות בנתונים שנמסרו על ידי שני הצדדים, והטיל את נטל ההוכחה על שעות העבודה על הנתבעים (עמישב). ( סעיפים 135–138 ) * **קביעת שעות עבודה:** למרות האתגרים הראייתיים, בית המשפט קבע פורמט עבודה ממוצע לתובעים על סמך נתונים זמינים, כולל דוחות דאלאס, עדויות עדים והבנת שעות המשמרת האופייניות. גם הפסקות נלקחו בחשבון. (סעיפים 139-146) * **זכאות לתביעות ספציפיות:** * **חגים:** תביעת התובעים לדמי חגים נדחתה בשל היעדר פירוט והוכחות ספציפיות. (פסקה 147) * **הודעה מוקדמת:** עובדים היו זכאים להודעה מוקדמת, וכל חסר בתשלום עבור המשרה החלקית שנקבעה היה אמור להיות מתוקן. (פסקה 148) * **פיצוי בגין פיטורים שלא כדין:** בית המשפט מצא ליקויים בהליכי הפיטורים של עמישב, בעיקר בכל הנוגע לשימוש בוואטסאפ לזימונים, היעדר שימוע ראוי והטיפול בעובדים שנפגעו מהגבלות הקורונה. פיצויים נפסקו בגין פגמים פרוצדורליים אלה. (פסקה 156) * **התפטרותו של ג'וואד:** תביעתו של ג'וואד לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין עקב מניפולציה לכאורה שהובילה להתפטרותו נדחתה, מכיוון שהראיות לא ביססו באופן סופי מניפולציה כזו. (פסקה 161) * **סעיף 26 לחוק הגנת השכר:** טענת התובעים בדבר חלוקת השכר הפיקטיבית נדחתה, שכן נמצא כי למרכיבים יש בסיס במתכונת העבודה. עם זאת, בית המשפט ציין כי פרמיות, אם אינן קשורות למתכון תשלום, צריכות להיחשב כמרכיב שכר למטרות חישוב. ( סעיפים 162–167 ) **הרביעי. חישוב זכויות** * **בסיס החישוב:** הנספח להסכם ההתקשרות (מיום 15.2.2015) ולגבי התקופה הקודמת, הסכם ההתקשרות או צו ההארכה הקודם (לפי הנמוך מביניהם) יהוו בסיס לחישוב זכויות כגון הפרשי שכר, פנסיה, פיצויי פיטורים, קרן השתלמות, חופשה והבראה. (פסקה 169) * **שכר בסיס לחישוב:** שכר הבסיס לחישוב הזכויות היה אמור לכלול את שכר הבסיס בתוספת רכיב הפרמיה, אך לא רכיבים אחרים כמו דמי נסיעה, שכן הם נחשבו לחלק קבוע ממתכונת העבודה. (פסקה 174) * **קיזוז:** הסכומים שקיבלו התובעים, לרבות משירות התעסוקה ועם פיטורין, היו אמורים להיות מנוכים. (פסקה 173) * **סדר פרוצדורלי:** הצדדים הונחו לבצע חישובים ולהגיע להסכמות עד למועד מוגדר, כאשר בית המשפט יפתור כל מחלוקת בפסק דין משלים. הבקשה למינוי רואה חשבון נדחתה. (פסקה 174)