ב"ש 20600/05

תקציר

המשיב הואשם באונס, תקיפה וסחיטה באמצעות איומים על המתלוננת, שהייתה בעלת עבר קודם של חוסר בית ומערכת יחסים מורכבת עמו. בכתב האישום נטען כי המשיב היכה את המתלוננת ואיים לחשוף את מערכת היחסים ביניהם בפני בן זוגה אם לא תקיים עמו יחסי מין. בעוד המשיב הודה כי סטר למתלוננת וקיים עמה יחסי מין, הוא הכחיש את הטענות בדבר אונס וסחיטה. השופט מצא ראיות לכאורה לביצוע העבירות, אך הורה על שחרורו של המשיב בערבות בשל ספקות מסוימים באשר לראיות. ספקות אלה כללו את טיב היחסים, היעדר תלונה מיידית והתנהגותה של המתלוננת לאחר האונס לכאורה. השופט הדגיש את הצורך לנטרל את הסיכון למתלונן והורה על תנאי ערבות מחמירים, לרבות מעצר בית, ערבויות כספיות והגבלות על תנועותיו וקשריו של המשיב. ההחלטה נועדה לאזן בין הצורך במעצרו של המשיב לבין חזקת החפות והפגיעה הפחותה בערבות.