ע"א 2400/03

תקציר

המחלוקת בין המערערת לבין המשיב נסובה סביב שכר הטרחה הראוי המגיע למשיב בגין שירותים משפטיים שניתנו. הצדדים הסכימו על שכר טרחה מותנה בהתאם לתוצאות ההליך הנזיקי, כאשר המשיב תבע שכר טרחה כולל של 30% כולל מע"מ, ואילו המערערת טוענת מנגד כי האגרה המוסכמת הייתה 20% כולל מע"מ. בהיעדר הסכם שכר טרחה בכתב, מוטל על בית המשפט לקבוע שכר טרחה הולם. בית משפט השלום פסק תחילה לטובת אגרה של 20% בתוספת מע"מ על הסכום שנפסק בבית משפט השלום, ותוספת של כל סכום נוסף שנפסק על ידי בית המשפט העליון. עם זאת, על החלטה זו מערערים משום שהיא חורגת מהמסגרת שהתוו שני הצדדים. בהתחשב בנסיבות הספציפיות, החלטת בית המשפט הפרוצדורלי מבוטלת, וערכאת הערעור קובעת כי המשיב זכאי לתשלום אגרה בסך 243,791 ₪ כולל מע"מ, המתיישבת עם החלופה הראשונה שהוזכרה בפסק הדין. יתרת הסכום, בצירוף ריבית סטטוטורית והפרשי הצמדה, יוחזרו למערערת. בנוסף, יישא המשיב בהוצאות טרחת עורך הדין של המערערת בגין שתי הערכאות, בסך של 25,000 ₪. פסק דין זה ספציפי למסגרת הפרוצדורלית ולעובדות שהוצגו ומשמש תקדים מצומצם.