בע"מ 2808/15

תקציר

עניינו של התיק במאבק משמורת בין מבקש לבין משיב, שניהם תושבי ארצות הברית, על שלושת ילדיהם שהובאו לישראל שלא כדין על ידי המשיב. המבקשת ביקשה את החזרת הילדים לארה"ב מכוח חוק אמנת האג, אך בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון. הסוגיה העיקרית הייתה האם התנגדותם של הילדים לחזרה לארה"ב תקפה לפי סעיף 13 לאמנת האג, המאפשר לבתי משפט לסרב לחזור אם הילד מתנגד והגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם יש להתחשב בעמדותיהם. בית המשפט העליון, בהסכמתו עם הערכאות הנמוכות יותר, קבע כי הילדים, בני 15.5, 14 ו-11, היו בוגרים דיים כדי שהתנגדותם תילקח בחשבון. בנוסף, התנגדותם לשיבה התבססה על חשש סביר לפגיעה פיזית מצד המבקש, כמו גם על השתלבותם בחיים בישראל. בית המשפט הדגיש כי יש לפרש את החריגים שבסעיף 13 בצמצום, אך להתחשב גם בזכויותיהם וברצונם של הילדים. מאחר שהתנגדות הילדים הייתה תקפה, הערעור נדחה, והמבקש חויב בהוצאות המשיב. השופט נ' הנדל נתן את פסק הדין, אליו הצטרפו השופטים א' שהם וא' ברון.