רע"א 38859-12-25

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף של פסק דין רע"א 38859-12-25 חפיזוב ואח' נ' קוסט ואח' **מבוא:** פסק דין זה, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת אירית קלמן ברום), עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא לדחות בקשה להחלפת מומחה שמונה מטעם בית המשפט. המחלוקת המרכזית נסובה סביב עבודות בנייה והרחבה שבוצעו בבית משותף, אשר יצרו סכסוך בין שכנים בנוגע לחריגות בנייה, הסגת גבול, ופגיעה ברכוש המשותף. **רקע עובדתי:** הסכסוך נבע מעבודות בנייה שביצעו המבקשים בדירת הקרקע שלהם, הכוללות בניית ממ"ד. המשיבים, בעלי הדירה שמעל, טענו כי המבקשים חרגו מהיתר הבנייה ומהסכמות הצדדים, וכי הדבר גרם להם לנזקים, כולל הצורך בהתקנת מדרגה והנמכת תקרה, הפוגעים בהנאה מהנכס וערכו. המבקשים טענו מנגד שהבנייה בוצעה כדין, וכי המשיבים עצמם הפרו הסכם בעל-פה בנוגע לעלויות תשתיות משותפות. **החלטת בית משפט קמא:** בית משפט קמא, אשר מונה את המודד והשמאי מר זוהר עירון כמומחה מטעם בית המשפט, דחה את בקשת המבקשים להחלפת המומחה. ההחלטה התבססה על כך שמינוי המומחה נעשה בהסכמת הצדדים, ובהתאם לחוות הדעת שהוגשו על ידיהם, אשר התבססו על מדידות. **טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור:** המבקשים טענו כי הסכמתם למינוי המומחה התבססה על ההנחה שהכשרתו תאפשר לו לבחון באופן מלא את המחלוקות המקצועיות. לטענתם, התברר להם כי המומחה אינו בעל הכשרה להערכת עלויות בנייה ומדידות מדויקות, ולכן הוא אינו מסוגל להכריע בסוגיות שבמחלוקת. הם טענו כי הדבר פוגע בזכותם להליך הוגן, וכי יש למנות קונסטרוקטור במקום. **ניתוח משפטי והכרעה של בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מדגיש את עקרונות היסוד המשפטיים הרלוונטיים: 1. **התערבות ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות:** בית המשפט חזר על הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות בעלות אופי דיוני, ובכללן החלטות בנוגע למינוי מומחים. זאת, מאחר שלערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בניהול ההליך. התערבות תיעשה רק במקרים חריגים, כגון פגם מהותי או חשש לנזק בלתי הפיך. במקרה זה, בית המשפט לא מצא כי קיימים נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. 2. **הסכמת הצדדים למינוי המומחה:** בית המשפט הדגיש כי מינוי המומחה נעשה תוך התחשבות בעמדות הצדדים, וכי המבקשים עצמם הסכימו למינויו של מומחה בתחום הנדסת בניין ושמאות מקרקעין, מבלי להעלות דרישה לשיטת מדידה ייחודית. לפיכך, טענתם הנוכחית נגד התאמת המומחה נתפסה כטענה שלא נטענה במועד. 3. **חוות דעת מומחה ככלי עזר:** בית המשפט הזכיר כי חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט הינה כלי עזר בלבד, ואינה מחייבת את בית המשפט. אם יעלו טענות כנגד ממצאי המומחה, בית המשפט הדיוני יוכל לדון בהן בבוא העת. 4. **בחינת הסתייגויות מהמומחה:** בית המשפט קבע כי פסילת חוות דעת מומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו ייעשו רק במקרים חריגים, כאשר קיימת בעיה במהימנות. כאשר ההסתייגויות הן במישור המקצועי, "דרך המלך" היא בירורן באמצעות חקירת המומחה, ולא פסילתו. גם אם התברר למבקשים כי אין בידי המומחה האמצעים למדידה מדויקת, עומדת בפניהם הזכות לחקירתו. 5. **אפשרות למינוי מומחה נוסף:** בית המשפט ציין כי ככל ויתברר שלא ניתן להכריע במחלוקות על סמך חוות דעת המומחה בלבד, עומדת בפני בית המשפט האפשרות למנות מומחה נוסף, כסעד מתון יותר מאשר פסילת המומחה הקיים. 6. **אי-התאמה של קונסטרוקטור:** בית המשפט קבע כי קונסטרוקטור אינו בהכרח איש המקצוע המתאים לפתרון הסוגיות שבמחלוקת, שכן תחום עיסוקו מתמקד בתכנון שלד המבנה, ולאו דווקא במדידות והערכת עלויות בנייה. **חידושים ודגשים משפטיים:** * **הדגשת גבולות ההתערבות השיפוטית:** פסק הדין מחזק את ההבחנה בין החלטות דיוניות להחלטות מהותיות, ומגביל את היקף ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות, אלא אם נפל בהן פגם חמור. * **חשיבות הסכמת הצדדים:** פסק הדין מדגיש כי הסכמת הצדדים למינוי מומחה מהווה שיקול מרכזי, וכי טענות נגד התאמת המומחה שלא נטענו במועד עשויות להידחות. * **שיקול דעת בית המשפט במינוי מומחה:** פסק הדין מבהיר כי לבית המשפט שיקול דעת רחב במינוי מומחה, וכי חוות הדעת משמשת כלי עזר בלבד. * **הבחנה בין סוגי מומחיות:** פסק הדין מתמודד עם הטענה בדבר הצורך במומחיות ספציפית (קונסטרוקטור) ומבחין בין תחומי עיסוק שונים של בעלי מקצוע, תוך הדגשת התאמתם לסוגיות המשפטיות שבמחלוקת. * **חשיבות חקירת מומחה:** פסק הדין מדגיש כי הדרך לבירור ספקות לגבי חוות דעת מומחה היא באמצעות חקירתו, ולא בהכרח על ידי פסילתו. * **גמישות בהתמודדות עם חוות דעת:** פסק הדין מציג את מגוון הכלים העומדים בפני בית המשפט כאשר ישנן הסתייגויות מחוות דעת מומחה, כולל מינוי מומחה נוסף. **סיכום:** פסק דין זה מספק ניתוח מקיף של שיקולים משפטיים הנוגעים למינוי והחלפת מומחים בבתי משפט. הוא מדגיש את חשיבות ההסכמה הדיונית, את גבולות ההתערבות השיפוטית, ואת תפקידה של חוות דעת המומחה ככלי עזר להכרעת הדין. הדחייה של בקשת רשות הערעור במקרה זה מחזקת את תפיסת הדין כי יש להימנע מהתערבות בהחלטות דיוניות, אלא במקרים חריגים, תוך מתן משקל רב לשיקול הדעת של הערכאה הדיונית.