ע"פ 2556/08

תקציר

הערעור מתייחס לבקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה שיפוטי לבנייה בלתי חוקית בעיר העתיקה בירושלים. המערער הורשע בכך שבנה תוספת של 65 מ"ר מעל ביתו ללא היתר. במקור ניתנה לו שנה וחצי להרוס את התוספת אך לא עשה זאת, מה שהוביל להרשעה נוספת בהפרת צו שיפוטי. לאחר מכן ביקשה המערערת מבית משפט קמא ארכה נוספת להכשרת הבנייה באמצעות תיקון תכנית מתאר, תוך הצגת מסמכים המצביעים על סיכוי גבוה לאישור. עם זאת, דחה בית משפט קמא בקשה זו, תוך שהוא מדגיש את חשיבותה ההיסטורית, האדריכלית והתכנונית של העיר העתיקה, ואת השלב המקדמי של הליך התכנון. בערעור קבע בית המשפט כי האינטרס הציבורי בקיום דיני התכנון והפגיעה המשמעותית בערכים מוגנים גוברים על האינטרס האישי של המערער. הבנייה הבלתי חוקית, קיומה הממושך והתנהלותו של המערער בעבר הצדיקו שלילת הארכה נוספת. נוכח התקדמותו המוקדמת של שלב התכנון והצורך למנוע פגיעה נוספת באופיו הייחודי של האזור, הארכת מועד ההריסה לא תתקבל. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור אך דחה את מועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה כדי לאפשר את היערכותו של המערער.