ע"א 603/65

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך על ירושת אברהם פלדמן בין שלושת ילדיו לבין אלמנתו, אוטיליה פלדמן. אוטיליה השיגה "היתר נישואין" מבית דין רבני לפני נישואיה עם פלדמן, בהתבסס על הצהרות כוזבות. לאחר מותו של פלדמן, ילדיו ערערו על זכויות הירושה של אוטיליה וטענו כי נישואיה אינם תקפים. בית המשפט המחוזי פסק בתחילה לטובתה של אוטיליה, אך מאוחר יותר קבע בית הדין הרבני האזורי כי היתר הנישואין שלה בטל. לאחר מכן ביקשו הילדים לתקן לטובתם את צו הירושה, אותו אישר בית המשפט המחוזי עד לערעורה של אוטיליה. בית המשפט העליון, בפסק דין שניתן על ידי השופט לנדוי, קבע כי היה על בית המשפט המחוזי להכריע בתוקפם של נישואיה של עתיליה, ולא להפנות את הצדדים לבית הדין הרבני. בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי החלטת בית הדין הרבני בדבר בטלות היתר הנישואין חלה רטרואקטיבית, אך פגעה רק במעמדה האישי של אוטיליה ולא בזכויותיה הכספיות. על פי החוק הישראלי, אוטיליה נחשבה למקודשת דיה עבור פלדמן, מה שמזכה אותה בחלק מהירושה שלו. עוד הדגישו השופטים כי זכויות הירושה נקבעות על פי הדין החילוני, והדין הדתי רק קובע את מערכת היחסים בין התובע למנוח. לפיכך, קיבל בית המשפט העליון את ערעורה של עותיליה, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי ואישר את זכויותיה כיורשת של פלדמן.