ת"צ 39065-08-17

תקציר

התובעים, סאלם קסיס ועלי עודה, הגישו תביעה ייצוגית נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה נפתלי והוועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעות אלונים. התביעה מחייבת את הוועדות לפצות את התובעים ושאר חברי הקבוצה על אגרות שונות ששולמו במסגרת הליך הבקשה להיתרי בנייה, שהוועדות לא הצליחו להחזיר גם כאשר הבקשות אושרו בתנאים שלא התקיימו. התובעים ביקשו לבצע עבודות בנייה בנכסיהם והגישו בקשות להיתרי בנייה, אך בקשותיהם נדחו או אושרו בתנאים שלא מולאו. במסגרת הליך הבקשה נדרשים המבקשים לשלם אגרות שונות, לרבות פיקדון להבטחת תשלום אגרות הבנייה, במידה ויינתן ההיתר. התובעים טענו כי הוועדות גבו פיקדונות אלה שלא כדין ולא השיבו אותם כאשר הבקשות לא אושרו או כאשר המבקשים לא עמדו בתנאי האישור. בית המשפט קבע כי טענות התובעים מוצדקות. בית המשפט קבע כי במקרים בהם לא ניתן היתר בניה, בין אם בשל דחייה ובין אם בשל תנאים שלא התקיימו, זכאי המבקש להחזר הפיקדון. בית המשפט הורה לוועדות להחזיר את ההפקדות לחברי הקבוצה, שכללו את כל מי שבקשתו לא אושרה, לרבות כאלה שאושרו בתנאים או בשינויים שלא מולאו, בתוך לוחות זמנים מוגדרים. לתובעים נפסק שכר טרחה בסך 10,000 ₪ כל אחד, ולעורכי דינם נפסק שכר טרחה בשיעור של 10% מסכומי ההשבה בפועל, עם מינימום של 30,000 ₪ לכל עורך דין. כמו כן נדרשו הוועדות לפרסם את פסק הדין, כולל הודעה על הליך ההחזר. החלטה זו מבטיחה כי מבקשי היתרי בנייה יהיו זכאים להחזר פיקדונותיהם במקרים בהם לא יינתנו היתרים, ובכך מקדמת הגינות ובהירות בהליך המנהלי.