ת"א 11274/97

תקציר

התובע, שעבד אצל הנתבע כאזרח עובד צה"ל, הגיש תביעה בגין תאונת עבודה שאירעה לכאורה ביום 14.12.94 וגרמה לו לחבלות. הנתבע הכחיש את התרחשות התאונה וטען כי התובע בדה את האירוע. הסוגיה העיקרית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם האירוע, כפי שתואר על ידי התובע, אכן התרחש. השופט בחן ביסודיות את הראיות שהציגו הצדדים. הם מצאו ספקות ניכרים לגבי אמינותו של התובע ולגבי עדותו של העד היחיד שלו. היו סתירות רבות בדברי התובע ועדותו בפרטי האירוע. יתר על כן, השופט ציין כי התובע לא הביא כל ראיה התומכת בטענותיו, כגון דוחות רפואיים או עדויות של עמיתים. בנוסף, השופטת התייחסה להסתרת התובע מפגיעה קודמת בברכו ולחוסר המוטיבציה שלו להמשיך לעבוד כמנוף, מה שהטיל ספק נוסף בגרסתו לאירועים. השופט התייחס גם לקבילותו ולמשקלו של תצהיר שהציגה ההגנה, שניתן על ידי מנהל עבודה שנפטר. הם הגיעו למסקנה כי ראוי להתייחס לתצהיר כראיה, תוך נקיטת זהירות בייחוס משקל בשל היעדר חקירה נגדית. עם זאת, גם בתצהיר זה מצאה השופטת כי התובע לא הצליח להוכיח את טענתו. לסיכום, פסק השופט לטובת הנתבע, דחה את תביעת התובע והורה לתובע לשלם לנתבע 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, מע"מ והוצאות נוספות.