רמ"ש 29225-11-21

תקציר

בהתדיינות מורכבת וממושכת בין בני זוג לשעבר בנושא משמורת ילדים והסדרי ראייה, הוגשו מספר בקשות לחופשה לצורך ערעור על ידי שני הצדדים בעקבות החלטות שונות. בקשה אחת כזו, שהוגשה על ידי המשיב, הובילה לפסק דין ביום 4.1.2022, בו לא הייתה המבקשת מרוצה. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לפסול את השופט מלדון בערעורים עתידיים בתיק, בנימוק של היעדר משוא פנים. השופטים פירטו בהחלטתם את ההיסטוריה הארוכה של התיק, והדגישו כי פסיקותיהם התבססו על הנסיבות והראיות הספציפיות שהוצגו בכל אחד משלבי ההליך. הם הגיעו למסקנה כי אין חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, כנדרש בסעיף 77א לחוק בתי המשפט. השופטת הדגישה גישה פתוחה ודינמית בתיק, תוך הדגשת ההחלטות השונות שהיטיבו הן עם המבקש והן עם המשיב, תוך הדגשת היעדר דעה קדומה כלפי מי מהצדדים. השופטת ציינה כי ההחלטה מינואר 2022 התבססה על תשתית ראייתית ושכל ישר, והפסיקות שניתנו לאורך התיק שקלו את טובת הילדים המעורבים. השופט דחה את בקשת הפסילה, תוך שהוא מדגיש את הצורך בגישה פתוחה ונטולת פניות לעשיית צדק ומציין כי המבקש לא ביקש שימוע, ולכן לא נפסקו הוצאות. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של שני הצדדים.