בג"צ 16/77

תקציר

פסק הדין בג"ץ מס' 16/77, בג"ץ מס' 17/77, בג"ץ מס' 18/77, בג"ץ מס' 19/77, בג"ץ מס' 20/77, בג"ץ מס' 151/77 איחד שש עתירות של שישה עותרים שהיו מודדים מוסמכים וביקשו להירשם כמהנדסים גיאודטיים בפנקס המהנדסים והאדריכלים. העותרים היו בעלי ניסיון מקצועי רב אך לא היו בעלי הידע התיאורטי הדרוש כנדרש בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, ובתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישום במרשם), התש"ך-1960. ועדת הבוחנים, שמונתה מכוח חוק המהנדסים והאדריכלים, חייבה את העותרים לעבור בחינות להוכחת כישוריהם, אך העותרים סברו כי יש להסתפק בניסיונם המקצועי ובהשכלתם. בג"ץ קבע כי אין הוא מתערב בהחלטות ועדה מקצועית אלא אם היא פועלת שלא כדין או בחוסר סבירות. בית המשפט מצא כי המחוקק קבע את התנאים לרישום כמהנדס גיאודטי, לרבות הכשרה מתאימה ועמידה בדרישות ועדת הבוחנים. בית המשפט דחה את טענות העותרים כי ועדת הבוחנים קבעה קריטריונים בלתי ריאליים והפלתה אותם. היא קבעה כי ועדת הבוחנים רשאית לקבוע קריטריונים משלה וכי החלטותיה בנושא שוויון ואפליה מבוססות על מומחיות מקצועית, שבית המשפט אינו יכול לעקוף אותה. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי טענות העותרים בדבר רישום בלתי חוקי של אחרים אינן מבוססות וכי חומרת הקריטריונים משתנה בין ענפי ההנדסה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את העתירות והורה לעותרים לשלם את הוצאות המשיבים. פסק הדין אישר את סמכותה של ועדת הבוחנים ואישר את חוקיות החלטותיה בנוגע לרישום העותרים.