ת"א 62894-05-19

תקציר

מדובר בסכסוך חוזי בין התובעים, יערי, לבין הנתבעת, הקיבוצית, בנוגע לשני הסכמים: הסכם דיירים והסכם הרשאה ושירותים, שניהם כוללים סעיפי בוררות. יערי טוען לזכות לקבל הפניה מהקיבוץ לקבלת זכויות חכירה, ואילו הקיבוץ טוען להפרת חוזה ומבקש פיצוי כספי, ואף מבקש הקפאת הליכים כדי להעביר את העניין לבוררות. בית המשפט החליט בעבר להיעתר לבקשת הקיבוץ, בכפוף להחלת הדין המהותי ולהחלטה מנומקת של הבורר, אך יערי ערער בטענה כי החוזים הם חוזים אחידים וסעיפי הבוררות מפלים. עם זאת, בית המשפט מצא כי החוזים לא היו חוזים אחידים משום שהם נבעו ממו"מ ותיקונים שביקש יערי. בנוסף, בית המשפט קבע כי סעיפי הבוררות אינם מפלים שכן חלה עליהם גרסה ישנה יותר של החוק, המאפשרת הסכמי בוררות מקובלים. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת ההפליה של יערי והסביר כי התוצאות השונות במקרים דומים נבעו מאופיין השונה של המחלוקות. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש להפנות את הסכסוך החוזי האישי לבוררות, לפי בקשת הקיבוץ, וסיפק הסבר מפורט להחלטתו הקודמת, כפי שהורה בית המשפט העליון.