עמ"ה 1021/07

תקציר

החלטת בית המשפט היא כי בקשת המערערים נדחית. המערערים, מרוז מנחם ומרוז מרים, טענו כי צו השומה שהוציא המשיב, פקיד השומה, לשנת 2002 הוצא מחוץ למסגרת הזמן המותרת ולפיכך בטל ומבוטל. המשיב טען כי הצו הוצא בתוך פרק הזמן והביא ראיות לניסיון מסירה של ההזמנה באמצעות פקסימיליה ביום האחרון המותר. בא כוחו של המערער הכחיש כי קיבל את הפקסימיליה וציין כי לא היה מודע לשליחתו. בית המשפט מצא כי טענת המשיב כי הצו הוצא ונשלח בפקסימיליה במועד המתאים הייתה מדויקת יותר. בנוסף, קבע בית המשפט כי המערערים אינם יכולים לטעון באופן סביר להסתמכות על מתן הצו במועד, שכן היו מודעים לכך שהמשיב מתכוון לדחות את התנגדותם. עוד צוין בפסק הדין כי חוסר שיתוף הפעולה של המערערים בהמצאת מסמכים וחוסר יכולתם לגשת למערכת המחשוב של המשיב לא תמכו בטענתם. בית המשפט הגיע למסקנה כי הצו הוצא בתוך פרק הזמן המותר ודחה את הערעור, תוך שהוא מותיר את מועד קדם המשפט על כנו. הוצאות הבקשה ייקבעו במהלך הערעורים המאוחדים לגופו של עניין.