רע"א 4359/06

תקציר

המבקש ביקש לערער על החלטה הנוגעת לשטר של 3 מיליון שקל והגיש בקשות רבות לעיכוב ביצוע בערכאות שיפוטיות שונות. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, וציין כי היה מקום להפנות אותה לערכאת הערעור, וכן דחה אותה לגופה. לאחר מכן ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי, שגם הוא דחה את בקשתה. לאחר מכן פנתה המבקשת לבג"ץ, אשר נעתר לבקשתה לעיכוב ביצוע זמני והתייחס לבקשת רשות הערעור כאילו אושרה. בג"ץ קבע כי דחיית החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על אי הבנה, שכן ההחלטה עליה הוגש ערעור הייתה שונה מההחלטות הקודמות וראויה לדיון לגופה. לפיכך, קיבל בג"ץ את הערעור, הורה על החזרת הבקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי, הותיר את עיכוב הביצוע הזמני על כנו והורה למשיב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המבקש והוצאות משפט.