ת"א 50003-08-21

תקציר

הנתבעת פרסמה פוסט בפייסבוק בנוגע לשירות עמילות המכס שקיבלה מהתובעת, אשר לטענתה לא היה מספק. הפוסט פירט את תלונותיה, כולל אי קבלת פיצוי על פריטים פגומים. התובע לא חלק על הפרסום אך טען כי מדובר בלשון הרע. בית המשפט מצא כי הפרסום היווה ביקורת צרכנית, המבטא את תחושותיו ודעותיו האישיות של הנתבע לגבי השירות, ולא היה מוגזם או פוגעני. יתר על כן, הוא פורסם באופן סביר, שכן הנתבע המתין שלושה חודשים וניסה לפתור את הבעיה עם התובע לפני כן. התובעת לא דחתה את בקשות הפיצויים והפרסום לא הוכח כלא נכון או שנעשה בחוסר תום לב. בית המשפט הדגיש כי הפוסט היה הבעת אכזבה אחת של לקוח ואינו מצדיק תביעת לשון הרע. בנוסף, התביעה נדחתה גם בעילה של רשלנות, שכן היא חוסה תחת חוק איסור לשון הרע. לפיכך, השופט הורה על מחיקת התביעה ופסק לנתבע 8,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.