דנג"צ 7335/21

תקציר

בית המשפט בחן האם אלמנתו של זכאי השבות, לפי סעיף 4א(א) לחוק השבות, זכאית לזכויות. החלטת הרוב אישרה כי האלמנה זכאית, תוך הדגשת אחדות המשפחה ועצמאותן של הזכויות לבני משפחה של יהודים, שאינן תלויות בשאלה אם היהודי מימש את זכותו לעלות או לא. בית המשפט שקל את ההיסטוריה החקיקתית ואת כוונתה לשמר את קשרי המשפחה ולעודד הגירת משפחות יהודיות, בהתאם לתכלית החוק. הפרשנות איזנה בין אופיו היהודי של החוק לבין מטרות לאומיות. דעות חלוקות טענו לפרשנות מצמצמת יותר, לפיה מותו של הזכאי מבטל את זכויותיה של האלמנה, והדגישו את הצורך בשיקול דעת התואם את מטרות ההגירה היהודית. בסופו של דבר, בית המשפט העדיף פרשנות התומכת באיחוד משפחות ובשמירה על זיקות הזהות התרבותית לעם היהודי, ומעניקה לאלמנה זכות עלייה על פי החוק.