ע"א 22948-12-09

תקציר

פסק הדין מתווה את פסק הדין במקרה של מחלוקת על שימוש שלא כדין בקרקע המיועדת לחקלאות. נמצא כי המשיבים, לרבות מושב, הפרו את הסכם המשבצת בכך שהפעילו גן אירועים ללא ההיתרים הנדרשים. בית המשפט דחה את טענותיהם בעניין ההיתר ומעמד הבנייה הציבורית, והדגיש כי המשיבים לא הצליחו להשיג את ההסכמות הנדרשות. פסק הדין מתמקד בדחיית תביעתו של בית משפט קמא, אשר התמקדה בכך שהמערערת לא הביאה ראיות מספיקות לדמי שימוש ראויים. עם זאת, בית המשפט קבע כי גם מבלי להסתמך על הערכת המערערת, יש די ראיות כדי לקבוע את דמי השימוש על בסיס הרווח של המשיבים מהשימוש הבלתי חוקי שלהם במקרקעין. מהראיות שהוצגו, לרבות הסכמי שכירות ועדויות, עולה כי דמי השכירות החודשיים ששולמו עבור הנכס היו בטווח שבין 5,000 ל-6,000 דולר. בהתבסס על הערכה זו, קבע בית המשפט את דמי השימוש הראויים על 4,000 דולר לחודש. סכום זה נפסק למערערת בגין התקופות הנקובות, בסך הכל 104 חודשים, בתוספת קנסות כספיים נוספים. ההחלטה מטילה גם על המשיבים אחריות משותפת ולחוד, למעט המשיב מס' 2, שחבותו לא הוכחה. בנוסף, קבע בית המשפט בהודעת צד ג' שנשלחה על ידי המשיב מס' 1, לפיה יש לשוב ולבחון את העניין בפני בית משפט קמא. פסק הדין מסתיים בקבלת הערעור, דחיית הערעורים שכנגד, וחיוב המשיבים לשאת בהוצאות המשפט של המערער.