ת"א 2826/98

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית בין שתי חברות המתמחות במערכות טיהור מים, טנא תעשיות (1991) בע"מ (טנא) ומי זך טכנולוגיות מים בע"מ (מי זך). טנא תובעת את מי זך על שימוש בשתי בדיקות, TDS ואלקטרוליזה, כדי להדגים ולמכור את מוצריה, בטענה כי בדיקות אלה גורמות למצג שווא ופוגעות במוניטין שלה, מה שמוביל לביטול חוזי שירות עם לקוחותיה. מנגד, מיי זך טוענת כי הבדיקות הן סטנדרטים בתעשייה וכי איסור עליהן יפגע בעסקיה. בית המשפט קובע כי טנא לא הביא ראיות מספיקות לכך שאנשיו של מי זך פרסמו הצהרות כוזבות או התכוונו לעשות כן במהלך הבדיקות, וכי הבדיקות עצמן אינן מטעות מטבען. כמו כן, טענותיה של טנא בדבר הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט, הפרות הגנת הצרכן, תחרות בלתי הוגנת וחובת יתר סטטוטורית נדחות אף הן מחוסר ראיות. באשר לתביעת לשון הרע, קובע בית המשפט כי המבחנים אינם פוגעים במעמדה העסקי של טנא, ולפיכך אינם מהווים לשון הרע. מאחר שטנא לא הוכיחה קיומה של זכות משפטית הראויה להגנה, בקשתה לצו מניעה נדחית. לבסוף, התביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק נדחית משום שחוק עוולות מסחריות אינו רטרואקטיבי ומחריג במפורש סעד זה בגין תיאור כוזב. לפיכך, בית המשפט דוחה את התביעה ומורה לטנא לשלם את הוצאותיה המשפטיות של מי זך ושכר טרחת עורך דין.