עע"מ 693/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לעיכוב ביצוע החלטה קודמת שניתנה בעתירה מנהלית. ההחלטה המקורית, שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, קבעה כי עתירה שהגישו חברת כוח אדם ונושאי משרה בה נגד החלטת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה תועבר לבית הדין לעבודה מטעמי סמכות. העותרים ביקשו לעכב החלטה זו עד להכרעה בערעורם, בטענה כי סיכויי הצלחת ערעורם טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. עם זאת, השופט קבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת העותרים, שכן האינטרס הציבורי הוא לפתור הליכים משפטיים במהירות, במיוחד בהתחשב בצו הביניים שהשיגו העותרים שעיכב את יישום ההחלטה המקורית. זאת ועוד, השופטת ציינה כי החלטת בית הדין לעבודה תהיה כפופה ממילא לפסק דינו של בית הדין לעררים, וטענות העותרים בדבר חוסר התוחלת שבהליכים בבית הדין לעבודה לא היו משכנעות. באשר לסיכויי ההצלחה בערעור, הודתה השופטת כי הערעור מעלה סוגיה מורכבת אך אינו מצדיק עיכוב ביצוע, מה גם שאין חולק כי לבית הדין לעבודה סמכות לדון לפחות בחלק מהעתירה. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, והעותרים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים.