בש"פ 103/18

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על החלטה קודמת להאריך את מעצרו של המערער ב-150 יום. המערער ביקש עיון חוזר בצו המעצר, אך בית המשפט לא מצא טעם לעשות כן. הבקשה הוגשה זמן קצר מדי לאחר ההחלטה הקודמת, ולא הוצגו עובדות חדשות. המערערת טענה כי ביטול הדיונים שנקבעו לחודש מרץ מהווה שינוי נסיבות, אך בית המשפט חלק על כך. השופט עמית סבר בעבר כי המערער מהווה סכנה ממשית לציבור, בשל אופיין המתוחכם והשיטתי של העבירות שבוצעו, כמו גם הסיכון לשיבוש הליכי משפט או בריחתו של המערער. בנוסף, המערער הפר פעמיים את תנאי שחרורו, דבר שהצדיק עוד יותר את צו המעצר. מאחר שחלוף הזמן לא היה השיקול העיקרי בהחלטה הקודמת, קבע בית המשפט כי ביטול הדיון לבדו אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי.