ת"א 11381-06-21

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובע בסכסוך על עסקת מקרקעין שהשתבשה. בחודש מאי 2020 התקשרה התובעת בהסכם עם שני נתבעים, טל נבון וצח גילרון, לרכישת יחידת מקרקעין. היחידה הייתה אמורה להיות משוריינת ובלעדית לתובע עד דצמבר 2020. בנוסף, אם התובע יבחר שלא לחתום על היחידה, נבון וגילרון ישיבו לו את התשלום בסך 370,000 ₪ בתוך שלושה חודשים. ההסכם נחתם בשם נתבעת שלישית, דוד רינג בע"מ, על ידי נבון וגילרון, שלא היו מוסמכים לכך. בדצמבר 2020, לאחר שהתובע החליט כי אינו מעוניין עוד בעסקה, הוא התקשר עם גילרון בהסכם הלוואה, בו נקבע כי גילרון תחזיר לתובע סך של 215 אלף שקל עד ינואר 2022. גם הסכם זה נחתם ללא אישורה של רינג. בתו של התובע, שהייתה גם היא צד להסכם מאי, שלחה לגילרון בינואר 2022 מסרון בו ציינה כי מרגע שהצ'ק לפירעון נפרע, אין לה טענות נוספות כלפיו. הצ'ק נפדה לאחר מכן. בית המשפט מצא כי ההסכם מדצמבר 2020 נחתם בשל הטעיה מצד גילרון ונבון, שטענו במרמה כי רינג אישרה את הסכם מאי. לפיכך, הוטעה התובע להאמין כי יוכל במקביל להגיש תביעה נגד רינג. עוד קבע בית המשפט כי דרישתו של גילרון למסרון הוויתור והסתמכותו עליו לא נעשו בתום לב. יתר על כן, ההודעה לא הייתה התחייבות חוזית מחייבת אלא הבטחה שלא מנעה מהתובע להגיש תביעה. בית המשפט ביטל את הסכם דצמבר בשל הטעיה וקבע כי הסכם מאי מחייב. לפיכך, גילרון, ביחד ולחוד עם נבון, חויבה להשיב לתובע את מלוא התשלום בסך 370,000 ₪, בניכוי 215,000 ₪ שכבר שולמו. כמו כן פסק בית המשפט לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 23,400 ₪. פסק הדין אמור היה להיות משולם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, עם ריבית שנצברה לאחר מכן. לשני הצדדים ניתנה זכות ערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 60 יום.