ת"א 7583/06

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. כונס הנכסים מונה כדי להקל על הפירוק על ידי רישום בית משותף. כונס הנכסים ביקש שכר טרחה של 0.6%-1% משווי הנכס, המוערך ב-7,720,000 שקל, שתוקן מאוחר יותר כך שינוע בין 46,320 ל-77,200 שקל. המשיבים התנגדו לתשלום גבוה והציעו תעריף נמוך בהרבה. המורכבות העיקרית בה נתקל כונס הנכסים במקרה זה נגעה לטיפול בבניין ישן, היעדר היתרים נדרשים ועיכובים ארוכים בטיפול. בית המשפט הכיר בכך ששווי הנכס אינו צריך להיות הקובע היחיד בקביעת שכר הטרחה וכי יש להתחשב גם במאמציו של הכונס ובמשך התיק. בית המשפט התייחס למספר מקרים קודמים כדי לתמוך בטענה זו. במקרה ספציפי זה, בית המשפט לא מצא היקף פעילות משמעותי או מורכבויות המצדיקות תשלום גבוה, ובמקום זאת הדגיש את הסחבת הרבה הקיימת בתיק. בית המשפט גם הדגיש את הזמן הממושך שהמתינו הבעלים לפירוק השותפות וסבר כי הדבר צריך לבוא לידי ביטוי בשכר טרחת הכונס. בסופו של דבר פסק בית המשפט לכונס הנכסים שכר טרחה בסך 36 אלף שקל, סכום נמוך משמעותית מהסכום המבוקש. שכר טרחה זה חולק בין המשיבים על בסיס זכויותיהם בנכס, כאשר המשיבים 3-1 שילמו 20,000 ₪, המשיבים 5-4 שילמו 9,000 ₪ והמשיבים 6 שילמו 7,000 ₪.