ת"א 59146-11-18

תקציר

סכסוך משפטי ארוך זה עוסק ברפת בבעלות אגודה חקלאית בשם בסט ומנוהלת על ידי חברה בשם לבן. ההסכם המקורי בין בסט ללבן נחתם ב-2014, אך הסכם הפשרה הושג בינואר 2018 בעקבות מחלוקות שהתעוררו. הסכם הפשרה פירט את תנאי ההסדר החדש, לרבות שיקולים כספיים וניהול משק החלב ומכסת החלב. עם זאת, שוב התעוררו מחלוקות, שהובילו את בסט להגיש בקשה לצו מניעה זמני נגד לבן באוגוסט 2018, שנדחתה בסופו של דבר בשל חוסר מעש. לאחר מכן יזמה בסט תביעה נגד לבן, ולבן השיב לה בתביעה נגדית נגד BST. הסוגיות המרכזיות בתיק נגעו להפרות לכאורה של חוזה, בעיקר איחור במסירת חשבוניות, אי העברת בעלות בטרקטור ואי תשלום תמורה. בסט טענה כי לבן לא מסרה חשבוניות במועד, מה שמנע מהם לבצע תשלומי מע"מ וגרם לבעיות תזרים מזומנים. לבן טען כי בסט לא ניהלה הנהלת חשבונות ולא העבירה מתנובה כספים שהיו חייבים ללבן. בנוסף, לבן לא הסיר את השעבוד על טרקטור שהיה חלק מההסדר, דבר שהשפיע על יכולתה של ב.ס.ט להשתמש ברכב. בית המשפט בחן את טענות הצדדים ומצא כי הן בסט והן לבן אכן הפרו את הסכם הפשרה. באשר לסוגיית החשבוניות, קבע בית המשפט כי לבן לא מסר את החשבוניות בהקדם, בעוד שלבסט הייתה זכות לעכב תשלומים מסוימים עד למסירת החשבוניות. גם אי הסרת השעבוד על הטרקטור ואי תשלום הכספים על ידי BST מתנובה אושרו כהפרת חוזה. הסכם הפשרה כלל סעיף הקובע כי צד מפר ישלם לצד השני פיצוי מוסכם בסך 250 אלף שקל. בית המשפט החליט כי מאחר שגם בסט וגם לבן הפרו את ההסכם, הפיצויים המוסכמים מקזזים זה את זה. תביעתה של בסט לפיצויים נוספים מעבר לפיצוי המוסכם נדחתה מאחר שבסט לא הצליחה להוכיח נזקים העולים על סכום זה. בסופו של דבר קבעה השופטת כי כל צד יישא בהוצאותיו, והתביעה שכנגד שהגיש לבן נגד הנתבע מס' 2 נדחתה. בהחלטה הודגש כי הפיצוי המוסכם בסך 250 אלף שקל ייפסק ללבן, המשקף את הפרות החוזה ההדדיות הן של בסט והן של לבן.