ת"א 37887-05-22

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבע, בעל דירה שסירב לחתום על עסקת פינוי בינוי, היה "בעל דירה סרבן" כהגדרתו בחוק פינוי בינוי. החוק מעניק הגנות לדיירים קשישים ולבעלי נסיבות אישיות מיוחדות, אך השופט מצא כי נסיבותיה של הנתבעת אינן מצדיקות את המשך סירובה לחתום על ההסכם, מה גם שהיא כבר לא גרה בדירה. השופטת ציינה כי אין להקל ראש במצבה הבריאותי של הנתבעת ובגילה המתקדם, אך היא לא הצביעה על כך שביצוע העסקה היה בלתי סביר, מה גם שדיירים מבוגרים רבים אחרים חתמו על ההסכם. יתר על כן, הנתבעת סירבה לחתום על ההסכם במשך למעלה מחמש שנים ללא כל הסבר מניח את הדעת, ונראה היה כי תנאי ההסכם מיטיבים עם השוכרים, לרבות הנתבעת. לפיכך, קבע בית המשפט כי סירובו של הנתבע היה בלתי סביר וכי סעיפים 2(ב)(6) ו-(7) לחוק פינוי בינוי, המגנים על דיירים בנסיבות מסוימות, אינם חלים. השופט נעתר לבקשת התובעים למנות עורך דין לביצוע העסקה מטעם הנתבעת, אך גם נתן לנתבע 30 יום לחתום מרצונו על ההסכם כדי להימנע מתוצאה זו. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם ובהוצאות משפטם, והתיק נסגר.