ת"א 21945-07-14

תקציר

התובע, ששמו נאסר לפרסום, תבע את הנתבעים בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע לאחר שפרסמו תמונות ישנות שלו בספר, במאמר במגזין ובאינטרנט. חלק מהתמונות היו בעירום חלקי, ואחת בעירום מלא. הנתבעים טענו כי התמונות צולמו במרחב ציבורי, כי התובעת הסכימה לפרסומן וכי עומדת להם הזכות לפרסמן מכוח חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע. עוד טענו כי הפרסום היה לטובת הציבור, וכי פעלו בתום לב, דבר שיקנה להם הגנה לפי החוקים הרלוונטיים. בית המשפט פסק לטובת התובע וקבע כי התמונות צולמו באופן פרטי וללא הסכמתו לפרסום. עוד קבע בית המשפט כי מעשיהם של הנתבעים אינם נופלים תחת סעיף האינטרס הציבורי, וכי הם לא פעלו בתום לב. בעוד שהתמונות צולמו באישור התובע, בית המשפט מצא כי המיקום היה פרטי, והסכמת התובע לא חלה על פרסום. יתר על כן, הנתבעים לא נקטו את הצעדים הדרושים כדי לאמת את ההסכמה או את הזכויות על התמונות, במיוחד לאור האופי הרגיש של התמונות. בית המשפט פסק לתובע סכומי פיצוי משתנים בגין הפרסומים השונים, בסך 130,000 ₪, וכן שכר טרחת עורך דין. הסכומים התבססו על חומרת הפגיעה בפרסומים, כאשר הוצאת הספר קיבלה את הסכום הגבוה ביותר (55,000 ₪), ואחריה הפרסום באינטרנט (35,000 ₪) ופרסום המגזין (40,000 ₪). בית המשפט הורה כי ניתן יהיה לפרסם את פסק הדין ללא שם התובע או פרטים מזהים כלשהם.