עת"מ 67607-05-22

תקציר

בית המשפט פסק לטובת המשיבה, ודחה את טענת העותרים כי תקנה 42א', האוסרת הפעלה קבועה של כלי טיס זרים בישראל, אינה סבירה וסותרת את סעיף 173 לחוק התעופה. בית המשפט קיבל את טענת המשיב כי התקנה הותקנה נועדה להבטיח את בטיחות הטיסה וכי לשר סמכות לעשות כן. בעתירה נטען כי רשויות התעופה בבולגריה, שם נרשם המטוס, פיקחו עליו מקרוב וכי בטיחות הפעלת המטוס הייתה ברמה גבוהה. עם זאת, בית המשפט קבע כי החלטת המשיב התבססה על שיקול סביר ורלוונטי – המרחק בין ישראל למדינת הרישום, העלול לפגוע באפקטיביות הפיקוח לאורך זמן ולפגוע בבטיחות הטיסה. בית המשפט הכיר באחריותה הרחבה של המשיבה לבטיחות הטיסה ובשיקול דעתו לקבוע את האיזון הראוי. עוד צוין, כי מדיניותה הכללית של המשיבה, שהעדיפה ודאות ויציבות בדרישות הרישום והבטיחות, הייתה סבירה. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא שחר בטענות העותרים בדבר אפליה ואכיפה בררנית, שכן המשיב הסביר כי אופי הפעלתם המסחרית של העותרים שונה מזה של טיסות מסחריות סדירות, שאינן מהוות את אותם סיכונים בטיחותיים. ההבחנות שערך המשיב התבססו על מומחיות מקצועית והיו סבירות. לבסוף הורה בית המשפט לעותרים לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.