ב"ל 54293-05-20

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת התובע לסעד על בסיס כלל המיקרוטראומה, החל על נפגעי עבודה. על פי תיאוריית המיקרוטראומה, נזקים זעירים שאינם ניתנים לאבחון מצטברים עם הזמן לנזק בלתי הפיך. התובע, טכנאי שתיקן מכונות אריזה, טען כי בעיות הברכיים שלו נגרמו כתוצאה מעבודתו. עם זאת, בית המשפט מצא כי עבודתו של התובע כללה שמירה סטטית על ברכיו לפרקי זמן קצרים, לעיתים תזוזה הצידה או עמידה להפעלת המכונה. עדותו של התובע עצמו ושל עמיתו תיארה שגרת עבודה מגוונת שכללה סוגים שונים של מכונות ופעולות. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח כי ביצע תנועות חוזרות ונשנות כנדרש בכלל המיקרוטראומה. לפיכך, תביעתו לסעד נדחתה ללא הוצאות, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.