רע"א 7/89

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה לצו כינוס זמני. המבקשת, רותם חברה לביטוח, תבעה סוכנות ביטוח, נשר, ומנהליה בגין אי תשלום דמי ביטוח וחובות כספיים אחרים. רותם גם האשימה את נשר בהברחת כספים מחשבונותיהם כדי להימנע מעיקול ובאי מתן דיווחים על פוליסות שהונפקו, כנדרש בהסכם. נשר, מצדה, תבעה פיצוי בגין נזקים שנבעו מהפסקת הנפקת הפוליסה על ידי רותם. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של רותם לכונס נכסים זמני, והוביל את רותם לערער. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי מינוי כונס נכסים זמני מוצדק בשל אי עמידתה של נשר בצווי בית המשפט ובהתחייבויותיה החוזיות, דבר היוצר סיכון לפגיעה בזכויותיה של רותם. פסק הדין הדגיש את אופיו השוויוני של סעד כינוס הנכסים, המתאים לשמירה על נכסים ספציפיים או קרנות כספיות, במיוחד כאשר אמצעים זמניים אחרים הוכחו כבלתי יעילים. בית המשפט מינה כונס נכסים זמני בעל סמכויות ספציפיות להבטחת הכספים ולניהולם בהתאם להנחיות בית המשפט. מקרה זה הרחיב את היריעה למינוי כונסי נכסים בנסיבות חריגות, תוך התרחקות מפרשנות מחמירה של תקדימים היסטוריים. שיקולים מרכזיים כללו את מהות התביעה, הסיכון לזכויותיו של המבקש וחוסר יעילותם של סעדים חלופיים.