ת"א 3771/84

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין בת"א (ת"א) 3771/84 ו-291/85 **כלומה גליק נגד יוסף יום טוב גליק**, שניתן על ידי השופטת ה' בן-עתו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ### 1. רקע עובדתי ותמצית המחלוקת המקרה עוסק בבני זוג חרדים המצויים בסכסוך גירושין ורכוש מתמשך. במסגרת תביעת מזונות שהגישה האישה, הציע בית המשפט לצדדים להפנות את הסכסוך לבוררות בפני רב ("אישיות סמכותית") כדי ליישב את המחלוקת באופן סופי. הצדדים הסכימו, ובית המשפט מינה בורר לדון ב"סכסוך כולו". הבורר פסק כי על הצדדים להתגרש, פטר את הבעל ממזונות אישה, ולא הכריע בעניין מזונות הבת. הבעל ביקש לאשר את הפסק, בעוד האישה ביקשה לבטלו, בטענה כי ההליך לא היה בוררות תקפה לפי חוק. ### 2. עקרונות משפטיים מרכזיים #### א. הגבלת נושאי הבוררות (סעיף 3 לחוק הבוררות) העיקרון המשפטי המרכזי העולה מפסק הדין הוא כי **אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים**. השופטת בן-עתו מדגישה כי ענייני מעמד אישי, ובפרט גירושין, מצויים בסמכותם הייחודית של בתי הדין הדתיים ואינם ניתנים להעברה לבוררות פרטית. #### ב. פגמים בהסכם הבוררות ובפרוטוקול בית המשפט בית המשפט קובע כי פרוטוקול בית המשפט אינו מהווה תחליף להסכם בוררות אם תוכנו אינו חוקי. מאחר שהצדדים התכוונו להעביר לבורר את "העניין כולו" (כולל שאלת הגירושין ושלום הבית), והבורר אכן פסק בעניינים אלו, הרי שההסכם בטל מעיקרו. בהעדר הסכם בוררות תקף – אין "פסק בורר" שניתן לאשרו. #### ג. פיצול מלאכותי של פסק הבוררות בית המשפט דוחה את הניסיון לאשר רק את חלקי הפסק המצויים בסמכות הבורר (כמו מזונות) ולהתעלם מהחלקים הבלתי חוקיים (גירושין). נקבע כי בענייני משפחה קיימת זיקה הדוקה בין הנושאים (למשל, הזכות למזונות פוקעת עם הגירושין), ולכן לא ניתן לבצע הפרדה מלאכותית בין חלקי הפסק או ההסכם. ### 3. חידושים משפטיים ותובנות (Legal Innovations) #### א. שאלת כשירותם של ענייני מזונות לבוררות השופטת בן-עתו מעלה ספק עקרוני וחדשני לגבי עצם האפשרות להעביר תביעות מזונות לבוררות. היא מנתחת זאת בשני מישורים: 1. **הדין המהותי מול חופש הבורר:** חוק הבוררות מאפשר לשחרר בורר מהדין המהותי. אולם, מזונות נגזרים מהדין האישי (הדתי). השופטת תוהה האם ראוי לאפשר לבורר לפסוק מזונות על פי "צדק כלכלי" תוך התעלמות מכללי הדין האישי (כגון הכלל "עולה עמו ואינה יורדת"), המגנים על זכויות האישה. 2. **סופיות הדיון מול סכסוך מתמשך:** מוסד הבוררות נועד להביא לפתרון סופי. לעומת זאת, מזונות הם נושא דינמי הדורש פתח לשינויים עתידיים. העברת מזונות לבורר שסיים את תפקידו יוצרת ואקום משפטי ואינה יעילה. #### ב. הגנת הקטין בבוררות פסק הדין מחדש וקובע באופן נחרץ כי ענייני החזקת ילדים ומזונותיהם אינם יכולים להימסר להכרעת בורר. זאת משום שבורר אינו מוסמך להחליף את שיקול דעתו של בית המשפט בקביעת "טובת הילד", ומשום שחלק מחיובי המזונות (מדין צדקה) נשענים על הלכות מפורשות בדין האישי שאין לסטות מהן בבוררות. #### ג. הבחנה בין "פישור" ל"בוררות" בסכסוכי משפחה השופטת מציעה הבחנה נורמטיבית חשובה: בעוד שמעורבות של רבנים או נכבדי קהילה היא מבורכת ככלי ל**פישור, גישור וקירוב לבבות**, אין להעניק להם **סמכות הכרעה** שיפוטית (בוררות) בענייני מעמד אישי. תרומתם צריכה להישאר בגדר המלצה או הסכם מרצון, ולא כפסק דין מחייב הניתן לאישור בבית משפט. ### 4. סיכום ומסקנה בית המשפט קבע כי ההליך שהתקיים לא היה בוררות אלא ניסיון פישור שלא צלח. מאחר שהסכם הבוררות כלל נושאים שאינם ברי-בוררות (מעמד אישי), הוא בטל. כפועל יוצא, "פסק הבורר" חסר תוקף משפטי, ובקשת האישור נדחתה. האישה והבת רשאיות להמשיך את תביעת המזונות בבית המשפט.