בג"צ 6180/19

תקציר

העתירה לביטול החלטות בית הדין הרבני האזורי תל אביב-יפו ובית הדין הרבני הגדול בירושלים נדחתה. עניינה של העותרת בערעור על חיסיון חוות דעת של רואה חשבון מומחה בנוגע לפרטים כלכליים של חברות בבעלות בעלה לשעבר, המשיב, במהלך הליכי חלוקת הרכוש ביניהם לאחר גירושיהם בשנת 2017. בית המשפט המחוזי קבע כי חוות הדעת נותרה חסויה, אך התיר לבא כוח העותר עיון מוגבל בתנאים מסוימים, וחייב הפקדה של 50,000 ₪ להבטחת הוצאות המשפט אם העותר יבקש להמשיך לחקור את המומחה. העותרת ערערה לבית הדין הרבני הגדול, שאישר את החלטת בית הדין האזורי, בנימוק כי החיסיון נחוץ כדי למנוע פגיעה אפשרית מהתנהלות העותרת נוכח אופיים השנוי במחלוקת של הגירושין. גם בית המשפט הגדול קבע כי דרישת הפיקדון סבירה. העותרת טענה כי החלטות אלה פוגעות בזכויותיה למשפט הוגן ולגישה לצדק, אך הגישה את העתירה מאוחר מדי. בסופו של דבר הבהיר בית המשפט העליון כי הוא אינו מתפקד כערכאת ערעור על החלטות של בתי דין רבניים, ובפרט על החלטות פרוצדורליות, אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות כגון הפרת סמכות או עקרונות הצדק הטבעי. משכך, הם בחרו שלא להתערב, וציינו כי החלטות פרוצדורליות והחלטות ביניים של בתי הדין הרבניים אינן מצדיקות התערבות מבלי לחרוג מסמכותם. העתירה נדחתה ללא צו להוצאות, שכן המשיבים לא נדרשו להגיב.