עמ"ת 32062-10-14

תקציר

המערער נעצר בגין איומים על אשתו והוא מערער על דחיית בקשת שחרורו עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט דוחה את טענותיו לפיהן התביעה לא הצליחה להוכיח ראיות לכאורה לעבירת האיומים. בית המשפט קובע כי האיום, שנשמע רק על ידי השוטרים ולא על ידי האישה, לא נעשה בחלל ריק אלא בעקבות עימות עמה, ואופי האיום היה חמור. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי שכרותו של המערער בעת האיום פוסלת את טענת התביעה, שכן דברי המערער עצמו סותרים טענה זו. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי כאשר בוחנים את המסוכנות הנשקפת מנאשם בעבירת איומים, התנהגות העבר ואורח החיים הם שיקולים חשובים. עברו של המערער בהרשעות דומות, לצד בעיותיו הפסיכיאטריות וצריכת האלכוהול שלו, מצביעים על רמת מסוכנות גבוהה. הראיות נגד המערער חזקות, ועברו הפלילי, לרבות הרשעות באיומים ובאלימות, הליכים תלויים ועומדים בגין התעללות בבני זוג וגורמים מסוכנים נוספים שאינם שנויים במחלוקת, מצדיקים את השארתו במעצר מבלי לבחון חלופות. לפיכך, בית המשפט קובע כי הערעור אינו מוצדק ובקשת השחרור נדחית.