ע"פ 2721/11

תקציר

בית המשפט המחוזי הרשיע שלושה מערערים בניסיון לרצוח את כפיר ויניב ובהחזקת נשק שלא כדין. עיקרי קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי התבססו על עדותו של יניב, עדותו המוקלטת של כפיר, עדותה של ז'קלין, עדויות החוקרים והראיות האובייקטיביות שנמצאו בזירת הפשע. בעדותו של יניב תואר סכסוך על ניהול וחלוקת רווחים מהימורים, שהסלים לירי. לטענת יניב, המערערים 1 ו-3 דחפו וצעקו לעבר כפיר, ואילו המערער 2 ניהל שיחה עם יניב. לאחר מכן סימן המערער 2 למערערים 1 ו-3, אשר שלף נשק מרכבו של המערער 3 ופתח באש לעבר כפיר ויניב. כפיר נורה בעת שעמד ולאחר מכן בעת שהיה על הקרקע. יניב נפצע לאחר שקליע פגע בכיסא שהחזיק. בית המשפט מצא את עדותו של יניב אמינה ונתמכת בראיות אחרות. הקלטה של דבריו של כפיר לאמו, שנעשתה ללא ידיעתו, אימתה את גרסתו של יניב לאירועים. עוד קבע בית המשפט כי סכין שנמצאה בזירה אינה שייכת ליניב או לכפיר. המערער 1 הודה כי ירה בכפיר אך טען להגנה עצמית, כי לכפיר הייתה סכין וכי ירה רק כדי לפצוע אותו. עם זאת, הראיות הפורנזיות לא תמכו בטענה זו, ובית המשפט מצא כי כפיר נורה בעת שהיה על הקרקע. בית המשפט הרשיע את המערערים בניסיון רצח, בחבלה ובתקיפה הגורמת חבלה של ממש בירי ביניב. המערערים טענו כי אין די ראיות לכוונה להרוג את יניב, אך בית המשפט מצא כי מכלול הנסיבות מצביע על כוונה להרוג הן את כפיר והן את יניב. בית המשפט אף סיווג את המערערים כמבצעים משותפים ולא כעוזרים, שכן הם הכינו תכנית פעולה ולכל אחד מהם היה תפקיד ישיר בביצועה. השופט ג'ובראן לא מצא עילה להתערב בהכרעת דינו של בית המשפט המחוזי, תיאר את מעשי המערערים כאלימים ומתואמים, ואישר את ההרשעה. השופט מלצר והשופט עמית הסכימו.