ת"א 8469-01-19

תקציר

השופטת קבעה כי טענות התובע לפיצויים כנגד הנתבעים לא הוכחו, ועל כן יש לדחות את התביעה. התובע לא הצליח לבסס קשר סיבתי בין נזקיו הנטענים לבין התנהלות הנתבעים. השופטת ציינה כי נזקי התובע נגרמו מעצמם ולא נבעו מפעולות כלשהן שנקטו הנתבעים. העיכוב בבניית ביתו של התובע נבע מחריגה מכוונת של התובע מהיתר הבנייה שלו, וכתוצאה מכך נוצרו חריגות בנייה וצווי הפסקת עבודה שבאו בעקבותיו. זאת ועוד, טענות התובעת בדבר אי קבלת סובסידיה, אובדן הכנסה וירידת ערך המגרש לא היו קשורות למעשי הנתבעים ונדחו אף הן. עוד ציין השופט כי התובע ויתר על טענות מסוימות בכך שלא התייחס אליהן בסיכומיו. באשר לתביעה נגד נתבעים 2 עד 7, לא מצאה השופטת יריבות אישית בין התובע לבין נתבעים אלה, דבר המצביע על כך שמקורה של התביעה במניעיו האישיים של התובע ולא בעילת תביעה ממשית. התובע בחר נתבעים אלה על סמך חילוקי דעות אישיים, מבלי לציין את תפקידם האישי בגרימת נזקו. לפיכך, גם התביעה נגד נתבעים אלה נדחתה במלואה. בנוסף, נדחו ההודעות לצדדים ג' ו-ד', והתובע חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הנתבעים 1, 2 ו-7, בסך 62,000 ₪ כל אחד, בתוך 30 יום. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ומיום 3.1.2024.