תמ"ש 55359-01-21

תקציר

המבקשים ביקשו לפסול את השופט היושב בעניינם ממעורבות נוספת, אך בית המשפט דחה את בקשתם. טענות המבקשים התמקדו בקבלת צו מניעה זמני, שהוא החלטה פרוצדורלית שיש לערער עליה בהליכי הערעור שנקבעו ולא בבקשת פסילה. בית המשפט הבהיר כי לא מצא כל הסתה או ניכור כלפי הילדים הקטינים המעורבים וכי החלטתו הקודמת הייתה בגדר אמצעי זמני עד לקיום דיון מלא. חששותיהם של המבקשים מפני משוא פנים של השופט לא היו מבוססים, שכן ההחלטה הנבחנת לא הפגינה חוסר אובייקטיביות או חוות דעת סגורה. תחת זאת, הדגיש בית המשפט כי הוא נותר פתוח לשמוע את מלוא טיעוני הצדדים ולהכריע בתיק על בסיס טובת הקטינים המעורבים. ההחלטה לדחות את בקשת הפסילה התקבלה מתוך הבנה כי אין לערב קטינים בהליכים שיפוטיים שלא לצורך וכי פסיקתו הקודמת של בית המשפט הייתה צעד מקדמי. פסק דין זה לא הצביע על עמדה סופית ולא פגע באובייקטיביות של השופט. ככלל, לא היו עילות אובייקטיביות המצדיקות את פסילת השופט, והבקשה נדחתה. כדי להימנע מהסלמת הסכסוך, בית המשפט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.