ת"א 53893-06-23

תקציר

הנתבע מבקש להציג ראיות הסותרות את הערכת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי כי מצבו של התובע השתפר. התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 28.6.2021 והוועדה ערכה הערכת נכות ביום 3.10.2022. הוועדה מצאה הגבלה מינימלית בתנועות הצוואר והגב של התובעת וקבעה לה אחוזי נכות. התובעת ערערה, וועדה רפואית לעררים בדקה אותה ביום 10.1.2023, לא מצאה נכות בגב התחתון וציינה שיפור במצבה. ממצאי ועדת הערר העלו הטבה, מה שגרם לתובעת למשוך את ערעורה ולהותיר את החלטת הוועדה הראשונית על כנה. בדרך כלל, משיכת ערעור אינה סיבה מספקת לסתור את ההחלטה הראשונית, אך במקרה זה, לנתבע יש זכות להציג ראיות לשיפור במצבו של התובע. זכות זו אושרה בפסקי דין קודמים במקרים דומים. בית המשפט, בהפעילו את שיקול דעתו, יאפשר לנתבע להציג ראיות סותרות על סמך הפרוטוקולים המתועדים של ועדת הערר, המצביעות על שיפור במצבו של התובע. בית המשפט אינו פוסק הוצאות כלשהן לנתבע בקשר לבקשה זו ומציע לצדדים להסכים על אחוזי הנכות כדי לחסוך זמן ועלויות. אם לא תושג הסכמה עד 10 במאי 2024, בית המשפט יחליט על מינוי מומחה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים.