ע"מ 10/02

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של בית משפט צבאי לדון במקרים של עבירות סמים שבוצעו ברצועת עזה, ובפרט באזור חמואסי. שני ערעורים, של רפעת מוסטפא סולימאן זוערוב וערפאת מסעוד עטייה זוערוב, המיוצגים שניהם על ידי עו"ד פתחי עכילה, ערערו על סמכותו של בית המשפט הצבאי לעצור אותם בגין עבירות סמים חסרות קשר ביטחוני. התובע הצבאי, שיוצג על ידי סרן רונן שור, טען כי לבית המשפט יש סמכות לדון במקרים אלה. הסכם הביניים בין ישראל לרשות הפלסטינית חילק את סמכויות הסמכות ברצועת עזה, כאשר באזור מוואסי קיים הסדר ייחודי. בעוד הרשות הפלסטינית הייתה אחראית לסדר הציבורי בכל הנוגע לפלסטינים, ישראל שמרה על אחריותה לביטחון הפנים וסיווגה את האזור כ"שטח B". עבירות סמים, אף שאינן עבירות ביטחון מובהקות, מצויות בתחום סמכותו של בית המשפט הצבאי שכן הן משפיעות באופן משמעותי על הסדר הציבורי ומטופלות בחקיקת ביטחון. זאת ועוד, מעמדו המשפטי של אזור מוואסי, כפי שהוגדר בהסכם הביניים, יושם באמצעות הכרזה של מפקד כוחות צה"ל, המבטיחה את האחריות הישראלית לסדר הציבורי. מסקנת פסק הדין היא כי לבית המשפט הצבאי אכן יש סמכות לדון במקרים אלה, ללא קשר למקום ביצוע העבירות, וכי בחירת התביעה בפורום מוצדקת. נוכח אופי העבירות וקיומן של ראיות לכאורה, מאשר בית המשפט את מעצרם של המערערים עד תום משפטם. לפיכך הערעורים נדחים, והחלטות בית המשפט הצבאי מתקבלות. החלטה זו התקבלה לאחר שיקול דעת מעמיק, והמזכירות הונחה למסור העתקים של פסק הדין לכל הצדדים המעורבים.