עפ"ת 17167-11-10

תקציר

המערער הורשע על ידי בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו בנהיגה בשכרות ובפציעה קלה, ונגזרו עליו קנס בסך 1,000 ₪, שלוש שנות פסילה, פסילה על תנאי ומאסר על תנאי. המערער ערער על פסק הדין וטען כי שגה בית משפט קמא בכך שלא קיבל את טענות ההגנה ובקביעת מהימנות העדים. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור על פסק הדין, שכן היא ממעטת להתערב בקביעת העובדות ומהימנות העדים על ידי בית משפט קמא. עוד טען המערער כי קיים פגם בשרשרת דגימות הדם, אך בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענה זו. כמו כן, עדותו של עד התביעה סתרה את טענות ההגנה בדבר השפעת מחלת הסוכרת על רמות האלכוהול בדם ועל תהליך החיטוי. השופט דחה גם את טענת המערער בדבר התעללות מצד שופט בית משפט קמא ומצא כי העונש הולם בהתחשב בהרשעותיו הקודמות של המערער בתעבורה ובעברו הפלילי. לפיכך, גם הערעור על גזר הדין נדחה, ופסק דינו וגזר דינו של בית משפט קמא התקבלו.