ע"פ 3468/03

תקציר

הכרעת הדין מפרטת את ההשלכות של אי מסירת חומרי חקירה לעיון ההגנה, תוך שימת דגש על סנקציות אפשריות מעבר לפסילת ראיות, לרבות בחינת זכותו של הנאשם למשפט הוגן ואף להביא לזיכויו של הנאשם אם לא ניתן לתקן את העיוות. באשר למחלוקת על זמינות חומרי החקירה, בית המשפט לא מצא קביעה תקפה התומכת בטענת ההגנה כי החומר לא נמסר. ייתכן שההגנה טעתה בצילום החומרים. מאחר שבית משפט קמא לא הכריע במחלוקת עובדתית זו ולא נשקלה הפסקת הדיון, יועבר התיק להניח שהחומרים נמסרו. בעניין עדויות העדים ביקשה התביעה להביא שני עדים, מנהל סניף ומנהל מחלקה, שניהם "מטעמו" של פקיד השומה המופיע בכתב האישום. ההגנה התנגדה לעדותו של מנהל המחלקה, שהתקבלה על ידי בית משפט קמא. בקשות הפרקליטות לאחר מכן לתקן את כתב האישום או להורות למנהל הסניף לחזור לדוכן נדחו. ערכאת הערעור הסכימה כי יש לאפשר לתביעה להציג את עדותו של מנהל המחלקה, וכי לבית משפט קמא נתונה הסמכות לשקול מחדש את החלטות הביניים שלו, במיוחד כאשר עולות עובדות חדשות. הימנעותה של ההגנה מהעלאת התנגדות מקדמית תרמה אף היא לעמימות, ובית המשפט הדגיש כי החתירה לאמת צריכה לגבור על הפורמליות. בסיכומו של דבר, הערעור התקבל, והתיק הוחזר לבית המשפט קמא על מנת לאפשר לתביעה להציג את ראיותיה ולשמוע את מנהל המחלקה כעד.