ע"פ 40085/07

תקציר

בית המשפט אישר את הקביעה כי המערער היה שיכור בזמן נהיגה. דרישת השוטר לבדיקת נשיפה נמצאה סבירה, והנהלים בוצעו כראוי, לרבות המתנה של 15 דקות וכיול נכון של המכשיר. טענות המערער בדבר פער הזמנים והממדים החריגים של הבדיקה לא התקבלו, שכן בית המשפט מצא אותן כחסרות משמעות ואינן פוסלות את הבדיקה. המחוקק הגדיר כל סטייה ברמות האלכוהול בנשימה כנהיגה בשכרות, וסטייתו של המערער, אף שהיא קלה, הכניסה אותו להגדרה המשפטית. עוד ציין בית המשפט כי גזר הדין היה מנומק היטב ולא הושפע מבחירתו של המערער לנהל משפט הוכחות. עם זאת, עונש הפסילה הופחת לתקופה המינימלית הקבועה בחוק, שהיא 24 חודשים, בניכוי תקופת הפסילה המנהלית, בשל חומרת העונש. שאר חלקי המשפט נותרו ללא שינוי. החלטה זו התקבלה על סמך הראיות והטיעונים שהוצגו, ובית המשפט לא ראה עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא או להטיל עונש מופחת.