ע"פ 522/84

תקציר

במקרה של הרשעתם של שני מערערים, אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שגזר את דינם בגין רצח בכוונה תחילה, חטיפה לשם רצח וקשירת קשר לביצוע פשע, בהתבסס במידה רבה על עדותו של שותפו תאופיק סביחאת. המערערים ערערו על אמינותו של סביחאת, אך בית המשפט העליון הדגיש את הכבוד שניתן לשופטי בית המשפט, הנמצאים בעמדה טובה יותר להעריך את מהימנות העדים באמצעות התבוננות ישירה. בית המשפט שב והדגיש כי עדותו של שותף אינה בלתי אמינה מטבעה, אלא מחייבת בחינה מדוקדקת. ערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלהפוך קביעות עובדתיות אלא אם נפלה טעות ברורה, במיוחד כאשר קביעות אלה כרוכות בהערכות מהימנות. פסק דינו היסודי של בית משפט קמא, המשתרע על פני 78 עמודים, שיקף את שקילתו המדוקדקת של חומר הראיות, לרבות התנהגות העדים ועדויות מאמתות אחרות. בית המשפט העליון לא מצא סיבה לערער על קביעות אלה. טענות האליבי של המערערים נדחו בשל היעדר עדים מוכיחים ומשום שלא זומן עד תומך פוטנציאלי, מה שהוביל למסקנה נגד עניינם. תחולתם של דינים פרוצדורליים הנוגעים להצהרות עדים נבחנה אף היא ונדחתה, שכן די היה בראיות שהוצגו כדי לעמוד באמות מידה משפטיות. לפיכך, הערעור נדחה, ואישר את מאסר העולם ועונשים נוספים שניתנו.