תלה"מ 34978-09-19

תקציר

מדובר בפסק דין הדן בתביעה להפחתת דמי מזונות על בסיס שינויי נסיבות מאז אושר הסכם הפירוד וניתן לו תוקף של פסק דין. התובע (האב) והנתבעת (האם) הסכימו על משמורת, הסדרי ראייה ומזונות בהסכם משנת 2018. האב טען כי חלו שינויים משמעותיים בזמן שהוא שוהה עם שני ילדיהם, ביכולותיו הכלכליות וביכולותיה הכלכליות של האם, דבר המצדיק הפחתה במזונות המוסכמים. עם זאת, השופט מצא כי האב לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענות אלה. באופן ספציפי, השופטת ציינה כי לא חל שינוי מהותי בזמן השהייה של הילדים עם כל הורה, כפי שנקבע בהסכם המקורי. זאת ועוד, בניגוד לטענות האב, בית המשפט מצא כי יכולתו הכלכלית השתפרה מאז עריכת ההסכם, ומצבה הכלכלי של האם נותר ללא שינוי. השופטת הדגישה את הצורך ביציבות וודאות משפטית בעניינים אלה והגיעה למסקנה כי הנסיבות אינן מצדיקות שינוי בתשלומי המזונות. לפיכך, התביעה נדחתה, והאב חויב לשלם את שכר טרחת עורך דינה של האם.