ת"פ 28874-10-24

תקציר

## ניתוח משפטי: מדינת ישראל נ' שי דהן, ת"פ 28874-10-24 **בית משפט השלום בבאר שבע, גזר דין בפני כבוד השופט אריה דורני-דורון** **אקדמת מילין:** בית המשפט פותח בהדגשה חשיבות שיקום החברה על פני שיקום הנאשם, תוך קביעה כי שיקום הנאשם אינו יכול לפגוע באופן אנוש בתכליות הענישה של הרתעת הרבים ושלום הציבור. ההרתעה, לשיטת בית המשפט, נטמעת במהירות אצל הנאשמים, וכל עוד היא מתקיימת, ניתן לאזן בין תכליות שונות. **רקע והרשעה:** הנאשם, שי דהן, הורשע על פי הודאתו במסגרת כתב אישום מתוקן בשלושה אישומים: 1. **החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית:** החזקת סם מסוכן מסוג P-METHYLMETHATHINONE במשקל כולל של כ-1.63 גרם, לצריכה עצמית. 2. **יצוא, יבוא, מסחר, אספקת סמים מסוכנים:** מכירת סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל 2 גרם לנועם אברהם בתמורה ל-150 ש"ח. 3. **עסקה אחרת בסם (4 עבירות):** מכירת סם מסוכן המכונה "דוקטור" במשקל 1 גרם בכל פעם, לשביט לישע, 4 פעמים, בחלק מהמקרים בתמורה ל-150 ש"ח וחלקם ללא תמורה. **תסקירי שירות המבחן:** שירות המבחן הגיש שלושה תסקירים שהצביעו על מספר גורמים: * **גורמים אישיים:** הנאשם בן 26, רווק, בעל 100% נכות לצמיתות בשל לקות שמיעה, ומתמודד עם הפרעת קשב וריכוז. היסטוריית חיים הכוללת קשיי ילדות, אך גם סיום לימודים והתנדבות צבאית. נעדר עבר פלילי. * **רקע ביצוע העבירות:** הנאשם החל לצרוך סמים בנסיבות חברתיות להעלאת הדימוי העצמי וכפורקן לחץ, לאחר שנקלע לחובות כספיים מכישלון עסק עצמאי. * **תהליך שיקומי:** הנאשם החל בתהליך טיפולי קבוצתי, הביע רצון לבחון את דפוסי ההתמכרות ובחרותיו. הוא שלל צורך בתוכנית שיקום הוליסטית, תוך שהוא מסתמך על תמיכה משפחתית. * **מעידה וקבלת אחריות:** התגלתה מעידה בבדיקת שתן, אך הנאשם המשיך בתהליך הטיפולי, הראה מוטיבציה גבוהה, ובדיקות השתן שלאחר מכן היו שליליות. שירות המבחן התרשם שהצריכה נובעת מתחושות נחיתות וצורך בריצוי חברתי, אך הנאשם פיתח ערך עצמי חיובי ומקבל אחריות מלאה. * **המלצות שירות המבחן:** המלצה להטלת צו מבחן לשנה וצו שירות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף של 300 שעות, מאסר מותנה והתחייבות כספית. **טיעוני הצדדים:** * **המדינה:** עמדה על חומרת מעשי הנאשם, הפגיעה בערך המוגן של הגנה על הציבור, ועתרה למתחם עונש של 24-48 חודשי מאסר בפועל, תוך הדגשת היקף הסם, התכנון וההתארגנות. המדינה ציינה את היעדר העבר הפלילי וההודאה, אך גם את המעידה והסבר מעורפל שניתן לה, וסברה כי המלצת השל"צ תפגע במסר ההרתעתי. * **ההגנה:** הדגישה את ההודאה, ביקשה להבחין בין סוגי העבירות והסמים, וטענה כי עבירת ההחזקה לצריכה עצמית ועסקת הקנאביס הן ברף נמוך. טענה כי לא הוכחה התרכובת הכימית האסורה בסם "דוקטור" וכי יש לפרש ספק זה לטובת הנאשם. הרחיבה על הליך השיקום, חרטתו של הנאשם, וביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן. בנוסף, עתרה להימנע מפסילת רישיון הנהיגה, החיוני לפרנסתו. **דיון - קביעת מתחם העונש ההולם:** בית המשפט החליט לראות את שלושת האישומים כמקשה אחת, "מסכת עבריינית אחת", על בסיס מבחן "הקשר ההדוק", בשל הדמיון באופי העבירות, ביצוען במועדים סמוכים, והקשר הענייני ביניהן. **הערכים החברתיים שנפגעו:** הגנה על שלום הציבור ובריאותו, הסדר הציבורי, ומניעת פשיעה נלווית. **מידת הפגיעה:** בית המשפט העריך את הפגיעה בערכים המוגנים כ"רף הבינוני", תוך הבחנה בין היקפים מצומצמים של סחר, מכירה למכרים בודדים, לבין חומרת העבירות כ"שיטה", ולא "מקרה חריג איזוטרי חד פעמי". **מדיניות הענישה הנוהגת:** בית המשפט סקר בהרחבה פסיקות שונות בתחום הסמים, תוך ניתוח ההשוואות בין מקרים שונים (סוגי הסמים, היקף העסקאות, מספר העבירות, שימוש באפליקציות, מעמד הנאשם בשרשרת ההפצה). **הערכת בית המשפט את חלקו של הנאשם:** * **תכנון:** לא נמצאה תשתית עבריינית רחבה; העסקאות בוצעו מול מכרים. * **סיבות לביצוע העבירה:** נלקחו בחשבון הלחצים הפיננסיים והנפשיים, אך הודגש כי זהו סיפור הנאשם בלבד, ללא בדיקה חיצונית. * **הנזק שנגרם:** סחר בכמויות קטנות, פגיעה מתונה בערכים המוגנים. * **חלקו היחסי:** הנאשם פעל לבדו, ללא ניצול אחרים. * **החזקה לצריכה עצמית:** אינדיקציה לזיקה אישית לסם. **מתחם העונש ההולם:** לאחר שקלול כלל הנסיבות, **קבע בית המשפט את מתחם הענישה ההולם בין 18 חודשי מאסר ועד 30 חודשי מאסר בפועל.** בית המשפט הדגיש כי אין מדובר בגחמה או במקרה חד פעמי, אלא ב"כתובת להפצה 'קרובה בטוחה'". **נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה (גורמים מקלים):** * **פגיעת העונש:** הנאשם זקוק לרישיון נהיגה לפרנסתו. * **נטילת אחריות:** הודאה, הבעת חרטה כנה. * **נסיבות חיים ומצב בריאותי:** 100% נכות שמיעה, הפרעת קשב וריכוז. * **עבר פלילי נקי:** מפגש ראשון עם המערכת הפלילית. * **מאמצי שיקום והליך טיפולי:** התמדה, מוטיבציה גבוהה, השתלבות בקבוצות ייעודיות. * **התמודדות עם מעידה:** שימוש באירוע כנקודת מפנה, המשך בדיקות שליליות. * **יציבות תעסוקתית:** עבודה בעסקי המשפחה. **התחשבות בחריג השיקום (סעיף 40ד לחוק העונשין):** בית המשפט בחן את טענות ההגנה בדבר "חריג השיקום", תוך הפנייה לפסיקה. על אף ההכרה במאמצי השיקום, ההתמדה הטיפולית, והתמונה החיובית של הנאשם, בית המשפט קבע כי "בית המשפט אינו יכול להסתפק במה שאינו מאסר בפועל" וכי "האינטרס הציבורי אינו יכול להרשות הפצות סמים לקרוב או לרחוק במספר פעמים". **גזירת הדין:** באיזון בין הרתעת הרבים, תכליות הענישה, ומאמצי השיקום של הנאשם, **בית המשפט גזר על הנאשם את העונשים הבאים:** * **12 חודשי מאסר בפועל** (בניכוי ימי מעצרו). * **6 חודשי מאסר על תנאי** למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירת סמים מסוג פשע. * **3 חודשי מאסר על תנאי** למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירת סמים מסוג עוון. * **קנס בסך 6,000 ₪**, ב-20 תשלומים חודשיים. * **התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪** לבל יעבור עבירת סמים במשך 3 שנים. * **פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 6 חודשים** לאחר שחרורו מהמאסר. * **פסילת רישיון נהיגה על תנאי למשך 12 חודשים**, מותנה באי-ביצוע עבירת סמים, נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון במשך 3 שנים ממועד סיום הפסילה בפועל. **הערות משפטיות:** * **קביעת אירוע אחד:** החלטת בית המשפט לראות את כל האישומים כמקשה אחת (אירוע אחד) על בסיס "הקשר ההדוק" הינה יישום של תיקון 113 לחוק העונשין, ונועדה לאפשר גזירת עונש כולל. * **חומרת עבירות הסמים:** בית המשפט מדגיש שוב ושוב את חומרתן של עבירות הסמים, את הפגיעה בערכים מוגנים, ואת הצורך בהרתעה, גם כאשר מדובר בכמויות קטנות או בעסקאות בודדות. * **"חריג השיקום":** על אף שהנאשם עמד בחלק מהתנאים ליישום "חריג השיקום", בית המשפט נתן לו משקל יחסי, אך לא כזה שיוביל לעונש מופחת באופן משמעותי, לאור ריבוי העבירות והצורך בהרתעת הרבים. * **איזון תכליות הענישה:** גזר הדין משקף ניסיון לאזן בין תכליות הענישה המנוגדות - גמול, הרתעה (יחיד ורבים), שיקום, והשבת הדין לציבור - תוך מתן דגש על חומרת הסם, ריבוי העבירות, וריבוי ה"לקוחות" (גם אם קרובים). * **פסילת רישיון נהיגה:** בית המשפט שילב פסילה בפועל ועל תנאי, תוך הדגשת הקשר שבין נהיגה, סמים, והפצה, וכן את הצורך בהרתעה. * **ענישה מידתית:** העונש שנגזר, 12 חודשי מאסר בפועל, ממוקם בחלקו התחתון של מתחם העונש שנקבע (18-30 חודשים), ומשקף את ההתחשבות במאמצי השיקום, אך עדיין משדר מסר הרתעתי ברור.